נפגעת מרשלנות רפואית? מתי יש לפנות לעורך דין

נפגעת מרשלנות רפואית? מתי יש לפנות לעורך דין

לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי במחוז המרכז בו נדחתה תביעה של ילד והוריו כנגד קופת חולים על כך שהילד נולד עם תסמונת גנטית מסוימת.

לפי סיפור המעשה האם עשתה מספר בדיקות גנטיות שאחת מהן יצאה ‘לא טוב’, היינו שהיא נשאית לתסמונת מסוימת. הדבר חייב את האב להיבדק גם כן, דבר שלא נעשה. למזלם שתי הלידות הראשונות הסתיימו בשלום אולם בלידה השלישית נולד ילד עם תסמונת.

ההורים טענו כי פשוט לא ידעו על כך שבבדיקה יצא שהאם נשאית וזאת משום שבמועד בו נשלחה אליהם הבדיקה הם לא היו בארץ ולבקשתם התוצאות נשלחו לרופא. בכרטיס הרפואי אכן כתוב כי כל הבדיקות תקינות למעט אחת שבה האם נמצאה נשאית ולפיכך האב הופנה לבדיקת נשאות, אולם ההורים טענו כי הרופא לא ידע אותם בתוכן הרישום אלא רשם זאת לעצמו כשקיבל את התוצאות (כשהם היו כאמור בחו”ל) ועם שובם לא עדכן אותם.

בית המשפט לא קיבל את גרסת ההורים ודחה את התביעה כשעיקר נימוקיו הם:

  • הביקור בו נרשמו התוצאות של הבדיקות היה אחרי שובם של ההורים
  • במועד אותו ביקור יצאו על פי המחשב שתי הפניות: האחת לאב לביצוע בדיקת נשאות, והשנייה לאם לביצוע תבחין משולש אותו היא מודה שביצעה. מכאן שקיבלו ביד באותו מעמד גם את ההפניה לבדיקת נשאות.
  • בית המשפט קיבל את גרסת המכון הגנטי לפיו במועד האירוע הם לא שלחו תשובות לרופא המטפל אלא רק לנבדקת. מכאן שלא הייתה כל דרך שהרופא יקבל את התשובות אלא לאחר שעברו דרך התובעים.
  • נקודה מעניינת: בית המשפט קיבל עדות של רופאה שהעידה שלאחר שהתגלתה התסמונת האב “פלט” שחשב שלא צריך לעשות את בדיקת הנשאות כי הוא “רק רבע אשכנזי”.

משרדנו רגיל לטעון שמה שלא רשום ברשומה הרפואית לא קיים. ואכן בתי המשפט בישראל קבעו שוב ושוב כי אם הרופא לא רשם ברשומה את מה שהיה צריך לרשום אזי הוא לא עשה את מה שהוא אומר עכשיו שעשה או לא אמר את מה שהוא  אומר עכשיו שאמר.

פסק הדין הזה הוא תמונת הראי של האמור, היינו שכשהרישום בגיליון נח לרופא דווקא אזי יקשה מאוד על החולה לסתור את הרישום ויש סיכוי שתביעתו תדחה אם היא מבוססת על כך שהרישום אינו נכון.

אם אתם מעוניינים להתייעץ איתי במקרה של רשלנות רפואית אנא צרו איתי קשר באמצעות האתר של המשרד.

מאמרים אחרים בתחום