הגב' ב. מ. הייתה בת פחות מחמישים, כאשר החלה לסבול מכאבי בטן קשים ובלתי פוסקים. ואולם הרופאים בקופת חולים לא "התרגשו" מתלונותיה, טיפלו בה בעצלתיים ואף נמנעו מלשלוח אותה לבדיקות רפואיות העשויות לגלות בעיות גסטרולוגיות קשות, ובפרט סרטן של המעי הגס. ככל שגברו תלונותיה וביקוריה בקופת החולים, כך נראה היה כי המערכת מתנערת ממנה, עד אשר הגיעו הדברים לשיאם בקביעתו של רופא המשפחה כי הבעיה שלה היא בעצם "בראש", ובכך שעליה לפנות בעצם לפסיכיאטר.

 בסופו של דבר, כמו במקרים רבים, התגלה כי במהלך כל התקופה הארוכה התפתח אצלה סרטן קשה ואלים במעי הגס, אשר התגלה לבסוף במצב בלתי הפיך והוביל למותה לאחר יסורים רבים.

בתביעה שניהל משרדנו במשך מספר שנים, בשם בני משפחתה וירשיה, נפסק על ידי בית המשפט כי קופת החולים ורופאיה התרשלו בטיפול שנתנו למנוחה ובהמנעותם מביצוע הבדיקות הרפואיות הנדרשות, אשר היו מובילות לגילוי המחלה בשלב מוקדם יותר ומאריכות את חייה, ויורשיה זכו לפיצוי בגין מותה בדמי ימיה.

 קופת החולים ערערה לבית המשפט העליון על חיובה במשפט, אך ערעורה נדחה

לפסק הדין בבית המשפט המחוזי