יראון

עו"ד יראון פסטינגר

עו”ד יראון פסטינגר הינו אחד מעורכי הדין המוכרים בתחום הנזיקין, הרשלנות הרפואית והביטוח במדינת ישראל. במהלך 34 שנות פעילותו בעולם המשפט, צבר עו”ד פסטינגר ניסיון רב בניהול תיקים מורכבים, ונזקפו לזכותו הישגים משפטיים ותקדימים רבים.

ניסיון

נוסף על פועלו המקצועי, עסק עו”ד פסטינגר שנים רבות בעשייה ציבורית נרחבת. בין השנים 1993-1999 כיהן עו”ד פסטינגר כנציג לשכת עורכי הדין בוועדת קלינג, ועדה ציבורית שהוקמה על ידי ממשלת יצחק רבין ז”ל, אשר בחנה את תחום הרשלנות הרפואית בישראל. בנוסף, כיהן עו”ד פסטינגר למעלה משני עשורים כחבר הועד המרכזי בלשכת עורכי הדין, היה מייסד ויו”ר פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, וניהל מאבקים ציבוריים בשם לשכת עורכי הדין ולטובת הציבור. פועלו המשפטי והציבורי, לצד בכתיבתו העיתונאית על עולם המשפט, קנו לעו”ד פסטינגר שם כאחד מעורכי הדין הבולטים בישראל.

במהלך השנים הוביל עו”ד פסטינגר שורה של מהלכים שנועדו להגן על תחום הנזיקין ועורכי הדין העוסקים בתחום זה, בנושאים כגון: וועדת ברנזון למניעת פגיעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, וועדת אור לשינוי סמכויות בתי המשפט, התנגדות ציבורית ליוזמת הממשלה לקיצור תקופת ההתיישנות מ-7 ל-4 שנים, מחאה כנגד יוזמת הממשלה לקצץ בזכויות הרשלנות הרפואית והלאמת התחום, מאבק ביוזמה להנהיג משמרת שנייה בבתי המשפט, דבר שהיה מחייב את עורכי הדין להופיע בשעות אחר הצהריים והערב ועוד.

עו”ד פסטינגר כיהן כנציג מטעם הציבור בוועדה המייעצת למנהל המורשה של קרן הפנסיה של פועלי הבניין, עו”ד יחיאל כץ, ניהול שנמשך שנים ארוכות ולימים היה לפירוק הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

הצלחה

מבין התיקים הבולטים בהם יצג עו”ד פסטינגר:

  • בייניש-עדיאל נ’ דניה סיבוס – עו”ד יראון פסטינגר ייצג את בייניש-עדיאל, משרדי עו”ד, בתיק שיצר הלכה תקדימית לפיה עורכי דין זכאים לשכר טרחה, אף אם התיק הועבר לאחר תקופה לייצוג של משרד אחר, ואף אם לא נערך הסכם שכר טרחה בכתב. לא זו בלבד, אלא נפסק כי שכר הטרחה שנפסק יישא ריבית עד מועד תשלומו בפועל. מדובר בפס”ד עקרוני ומוביל אשר מוזכר ברוב המכריע של פסקי הדין שניתנו בשנים האחרונות בנושא תביעת שכר טרחת עורכי דין. [שווי כספי]
  • עמי יפרח נ’ אליהו חברה לביטוח בע”מ – הלכה יסודית משמעותית בתחום חישוב כושר השתכרות במקרים של נזיקין ותאונות דרכים. במקרים שבהם האדם עבד עוד לפני שנגרמה לו נכות, וחזר לעבודתו גם לאחר שהפך לנכה, לכאורה מבלי פגיעה בהשתכרותו, ישנה בעיה לחשב אובדן כושר השתכרות, שכן הוא לכאורה לא נפגע. בית המשפט קבע כי גם במקרים בהם לכאורה אין פגיעה בכושר ההשתכרות, קיימת פגיעה עתידית אפשרית, ולכן יש לחשב את אובדן כושר ההשתכרות כ-50% מההכפלות פוטנציאל ההשתכרות העתידי.
  • יפה לוי נ’ קופת חולים – הלכה תקדימית בנושא נזק ראייתי, אשר קבעה כי במקום שבו לא ניתן מידע רפואי מלא לנפגע מרשלנות רפואית, ולא צוינו כל האפשרויות הטיפוליות בזמן הטיפול במחלה, לא ניתן להיבנות על כך אחר כך במהלך התביעה ולטעון כי החולה היה צריך לפעול בצורה אחרת אשר הייתה מקטינה את נזקו.
  • בית החולים הסהר האדום נ’ פלוני, פלוני נ’ קופת חולים כללית – עו”ד פסטינגר ייצג בשתי תביעות בעלות חשיבות רחבת היקף, במסגרתן הורחבה תקופת ההתיישנות על תביעות בעילת הולדה בעוולה, אשר צומצמה משמעותית במסגרת הלכת המר. קביעת הלכות אלה אפשרה לעשרות משפחות שיקיריהן סובלים מפגיעות שונות לקבל פיצויים עבור פגיעות אלה, מקום שלא התאפשר קודם לכן, בשל הלכת המר.

בשנת 2007, יצא לאור ספרו של עו”ד פסטינגר “של מי הבית הזה?” ובו לקט מאמרים שלו ושל משפטנים אחרים בעניין התנהלות בית המשפט ושופטיו.

צור קשר