לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי במחוז המרכז בו נדחתה תביעה של ילד והוריו כנגד קופת חולים על כך שהילד נולד עם תסמונת גנטית מסוימת.

לפי סיפור המעשה האם עשתה מספר בדיקות גנטיות שאחת מהן יצאה 'לא טוב', היינו שהיא נשאית לתסמונת מסוימת. הדבר חייב את האב להיבדק גם כן, דבר שלא נעשה. למזלם שתי הלידות הראשונות הסתיימו בשלום אולם בלידה השלישית נולד ילד עם תסמונת.

ההורים טענו כי פשוט לא ידעו על כך שבבדיקה יצא שהאם נשאית וזאת משום שבמועד בו נשלחה אליהם הבדיקה הם לא היו בארץ ולבקשתם התוצאות נשלחו לרופא. בכרטיס הרפואי אכן כתוב כי כל הבדיקות תקינות למעט אחת שבה האם נמצאה נשאית ולפיכך האב הופנה לבדיקת נשאות, אולם ההורים טענו כי הרופא לא ידע אותם בתוכן הרישום אלא רשם זאת לעצמו כשקיבל את התוצאות (כשהם היו כאמור בחו"ל) ועם שובם לא עדכן אותם.

בית המשפט לא קיבל את גרסת ההורים ודחה את התביעה כשעיקר נימוקיו הם:

  • הביקור בו נרשמו התוצאות של הבדיקות היה אחרי שובם של ההורים
  • במועד אותו ביקור יצאו על פי המחשב שתי הפניות: האחת לאב לביצוע בדיקת נשאות, והשנייה לאם לביצוע תבחין משולש אותו היא מודה שביצעה. מכאן שקיבלו ביד באותו מעמד גם את ההפניה לבדיקת נשאות.
  • בית המשפט קיבל את גרסת המכון הגנטי לפיו במועד האירוע הם לא שלחו תשובות לרופא המטפל אלא רק לנבדקת. מכאן שלא הייתה כל דרך שהרופא יקבל את התשובות אלא לאחר שעברו דרך התובעים.
  • נקודה מעניינת: בית המשפט קיבל עדות של רופאה שהעידה שלאחר שהתגלתה התסמונת האב "פלט" שחשב שלא צריך לעשות את בדיקת הנשאות כי הוא "רק רבע אשכנזי".

משרדנו רגיל לטעון שמה שלא רשום ברשומה הרפואית לא קיים. ואכן בתי המשפט בישראל קבעו שוב ושוב כי אם הרופא לא רשם ברשומה את מה שהיה צריך לרשום אזי הוא לא עשה את מה שהוא אומר עכשיו שעשה או לא אמר את מה שהוא  אומר עכשיו שאמר.

פסק הדין הזה הוא תמונת הראי של האמור, היינו שכשהרישום בגיליון נח לרופא דווקא אזי יקשה מאוד על החולה לסתור את הרישום ויש סיכוי שתביעתו תדחה אם היא מבוססת על כך שהרישום אינו נכון.

אם אתם מעוניינים להתייעץ איתי במקרה של רשלנות רפואית אנא צרו איתי קשר באמצעות האתר של המשרד.

בימים אלו עומדת הכנסת בפני בחירת נשיא חדש לישראל.בין האנשים שהציעו את מועמדותם נכללה השופטת בדימוס דליה דורנר.

להבדיל מחברי הכנסת וכמעט כל אזרחי המדינה המכירים את הגברת רק מהופעותיה הפומביות מלאות ההוד ההדר והממלכתיות, אני וחברי עורכי הדין שנזקקו לשירותיה המשפטיים בהיותה שופטת מכהנת בעיקר בבית המשפט המחוזי בירושלים מכירים גם צדדים אחרים שלה. צדדים מאוד מאוד לא מחמיאים.

סיפור מאוד חזק הטבוע בזיכרוני הינו ביום המשמח בו נולד בני האמצעי . הוא נולד בשעה 06:00 בבוקר ובשעה 09:30 היה קבוע לי דיון בפניה בבית המשפט. ביקשתי מעורכת דין ממשרדי להודיע לה על כך שלא אוכל להגיע ולדחות הדיון ליום אחר. הנחתי כמובן שהעניין הוסדר כשלפתע לתדהמתי הוזעקתי לטלפון בעמדת האחיות ( באותם ימים עוד לא היה טלפון סלולרי..) שם מסרה לי עורכת הדין כי השופטת דורנר סירבה לדחות את הדיון בטענה ש " אז מה אם אשתו ילדה. תפקיד האישה ללדת ותפקיד הבעל להביא פרחים.." ! זה היה מבחינתי השיא של התנהלות כוחנית , קצרת רוח חסרת סבלנות ומלאת רוע כלפי עורכי הדין והמתדיינים שהופיעו בפניה.

מספר שנים לאחר מכן כשהיא כיהנה בעליון והחלה לבנות את תדמית ה" פמיניסטית " ו"ליברלית" מצאתי לנכון לספר לציבור מי היא גברת דורנר במאמר שפרסמתי בביטאון לשכת עורכי הדין ולאחר מכן גם ב"מעריב" . מאמר זה צוטט בספרו של חברי-שותפי יראון פסטינגר "של מי הבית הזה".

נדהמתי כשנבחרה לאחר פרישתה לנשיאת מועצת העיתונות אבל כשהחליטה שמתאים לה להיות נשיאת מדינת ישראל החלטתי שחובתי להביא לידיעת הציבור מי המועמדת . לצערי העיתונאים סירבו לפרסם זאת וכך מצאתי את עצמי נאלץ ערב הבחירות לנשיאות לפנות אל כל חברי הכנסת במכתב אותו אני מביא בפניכם:

שר/ה נכבד/ה ח"כ /ה נכבד/ה

אני פונה אליך ב"דקה ה90" על מנת להביא בפניך את התרשמויותיי כצרכן של המערכת השיפוטית , בתוקף עבודתי כעורך דין, מהמועמדת לנשיאות השופטת בדימוס דליה דורנר.

הסיבה היחידה  בגללה אני פונה רק עתה היא שטרם פנייה זו  פניתי, כבר מהרגע בו הודיעה הגב' על מועמדותה, למספר עיתונאים על מנת להביא בפניהם את הדברים אולם אף אחד מהם לא העז לפרסמם . במקרה הטוב נקבל את דבריהם כי " אין בדברים עניין " או כי הם  " כבר פורסמו " ( לפני למעלה מ10 שנים ובטרם הגב' היתה מועמדת לנשיאות … ) או כי  " ממילא אין לה סיכוי"  ובמקרה הרע , איך אומרים אצלנו המשפטנים, " לא ניתן לשלול" שאי הפרסום נובע מהחשש להסתבך עם נשיאת מועצת העיתונות.

כך או כך הבחירה מחר בידך וזכותך וחובתך לבחור במועמד הטוב ביותר בעיניך אולם חשוב שתדע/י טרם שתבחר/י את כל העובדות לגבי כל המועמדים ובעניין הזה ברצוני להביאן בפניך מנקודת מבטו של צרכן המערכת השיפוטית.

אני עו"ד כמעט 32 שנים בירושלים . חכמינו אמרו כי " אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו" . אני "זכיתי"  "ליהנות" מהמזג השיפוטי שלה שנים רבות. השיא היה כשנולד בני לפני 23 וחצי שנים בשעה 0600 בבוקר וביקשתי לדחות דיון שהיה קבוע בפניה לאותו בוקר בשעה 0930 .היא סירבה לדחות את הדיון ודרשה שאתייצב!!!! ושימו לב לסיבת הדחייה  :                 " אז מה אם אשתו ילדה? תפקיד האישה הוא ללדת ותפקיד הבעל להביא פרחים "… הדבר כל כך הרגיז אותי ( עד היום ) עד שכאשר היא כיהנה בעליון וזכתה לתשבחות על היותה "ליברלית" ו " פמיניסטית" , פרסמתי מאמר בביטאון לשכת עורכי הדין בו סיפרתי מי היא ומה היא . מעשה שהוא על גבול התאבדות לעו"ד פעיל המופיע בבתי המשפט. ( אגב  -בניגוד לתחזיתי בסוף המאמר – לא רק שלא קיבלתי תגובות מגנות למאמר זה אלא שזכיתי לחיזוקים ושבחים רבים על מאמר זה  ועל אומץ ליבי לא רק מכל עורכי הדין שקראו אותו אלא גם מהרבה קולגות שלה …).

שבתי ופרסמתי מאמר זה ב"מעריב" כשפרשה לפנסיה לפני 10 שנים תחת הכותרת "ברוך שפטרנו"  והוא צוטט  בספרו של חברי-שותפי עו"ד יראון פסטינגר " של מי הבית הזה" ממנו העתקתי וסרקתי לך את הכתבה בעותק המצורף.

אני מקווה כי הבאתי לך תועלת וכי בבואך למלא את חובתך תדע/י טוב יותר למי ניתן קולך.אני חש שמילאתי את חובתי האזרחית להביא את הדברים בפנייך כדי שאף אחד לא יופתע במהלך שבע השנים הבאות מממזגו/ה והליכותיו/ה  של נושא/ת המשרה הרמה.

תודה על תשומת הלב

נתי רון

 

נחיה ונראה מה יוליד יום. אני משוכנע שהיא לא תיבחר לנשיאות ורק נדהם מהחוצפה שלה להעמיד את עצמה כמועמדת למשרה רמה זו.

דילוג לתוכן