רשלנות רפואית באורתופדיה

רשלנות רפואית בתחום האורתופדי הינה, למרבה הצער, תופעה מצויה בחיי היום יום, בייחוד כאשר מדובר בפגיעות של ילדים.

כולנו שמענו על הסיטואציה השגרתית הבאה: ילד רץ בחצר בית הספר, נתקל ושובר את היד. הילד מובל לרופא קופת חולים או במקרה הטוב לחדר המיון, שם מתקבלת החלטה לגבס את היד בלבד, ללא כל המלצה להתערבות ניתוחית לתיקון המצב הבעייתי. לעיתים לא מדובר בשבר או בחשש לשבר, אלא בתלונות אחרות בדבר חום מקומי באחת הגפיים המלווה בכאב, ממצאים המחייבים בירור מעמיק לקיומו ואבחון של תהליך זיהומי או דלקתי מסוכן.

במקרים רבים בירור הרשלנות הרפואית נסוב אפוא סביב השאלות הבאות:

  1. האם הבעיה האורתופדית אובחנה בזמן כנדרש, דהיינו האם אובחן קיומו של שבר או תהליך זיהומי/דלקתי.
  2. האם הוחלט לנקוט בפרוצדורה הרפואית המתחייבת מאבחון הבעיה האורתופדית, דהיינו הוחלט לבצע ניתוח דחוף להחזרת ותיקון השבר, האם ניתן הטיפול הנחוץ לדיכוי התהליך הזיהומי/הדלקתי בטרם יתפרץ ויסב נזקים חמורים.
  3. האם בוצעה הערכה נכונה בכל הנוגע לצורך בביצוע ניתוח אורתופדי דחוף.
  4. כאשר מדובר בפגיעות בילדים, האם התקיימה התייעצות ראויה ונדרשת עם מומחה באורתופדית ילדים ולא רק עם אורתופד כללי, זאת בשל המאפיינים הייחודיים של מערכת השלד והעצמות אצל ילדים.

 

מניסיוננו הרב בטיפול בתביעות אלה, נוכחנו לראות כי לעיתים רבות תהליך אבחון הבעיה האורתופדית לוקה בחסר, מתנהל בעצלתיים, תוך הימנעות מביצוע פעולות דחופות ביותר. במגוון רחב של פגיעות, התערבות ניתוחית תוך פרק זמן קצר ביותר הינו תנאי בל יעבור לסיכויי ההצלחה של החזרת האיבר שנפגע לתפקוד מלא. איחור במתן הטיפול הנדרש, לרבות ניתוח, עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה ולצורך בשורה של ניתוחים מורכבים ומסובכים שסיכוייהם נמוכים מאוד, אם בכלל.

יש לזכור כי פגיעות רבות בתחום האורתופדי מגיעות לאבחון ראשוני אצל רופא משפחה בסניף קופת חולים הקרוב לביתו של הנפגע או לבית הספר בו אירעה הפגיעה. רופא המשפחה אינו אמור להגיע בעצמו לאבחנה המקצועית המדויקת (בייחוד אם מדובר באבחנה מסובכת), אך כן נדרש להפנות בדחיפות מקרה שאינו נהיר לו די צורכו למומחה בתחום האורתופדי או לאורתופד ילדים.

בהקשר זה נפסק לא אחת, כי רופא המשפחה נדרש לוודא באופן אקטיבי כי ההפניה לרופא המומחה בתחום האורתופדי מתבצעת כהלכה ותוך זמן קצר, ואל לו לסמוך יתר על המידה על ההנחה המפוקפקת כי החולה יבצע את כל הנדרש ממנו במהירות וללא עיכוב.

יחד עם זאת יש לזכור, כי במקרים רבים גם התערבות ניתוחית מיידית לא תשיג תוצאה מרבית של ריפוי ותיקון מלאים של הפגיעה האורתופדית, זאת בשל חומרת הפגיעה הבסיסית. במקרים אלה התובע יהיה זכאי לפיצוי יחסי בגין הפגיעה בסיכויי ההחלמה, ולא תישמע טענת ההגנה כי בכל אופן מצבו עקב הפגיעה הבסיסית היה ללא תקנה.

כביתר תחומי הרפואה, נודעת חשיבות רבה ללימוד מדוקדק ויסודי של הרישומים הרפואיים והתייעצות עם מומחה בעל שם אשר יחווה דעתו הן בנוגע לתהליך האבחון והן בנוגע לאופן ביצוע הניתוח/הטיפול המתחייב.