הרפואה מתקדמת בצעדי ענק בתחום הכירורגיה הפלסטית והביקוש לניתוחים גדל. הניתוחים הנפוצים ביותר הם ניתוחי חזה, פייס ליפט ושאיבת שומן. במקביל, חלה עליה בהגשת תביעות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים.
בשונה מניתוחים הנעשים מתוך מטרה לרפא, רוב הניתוחים הפלסטיים נעשים מרצון ובעקבות פנייה של המטופל. במרבית המקרים מטרת הניתוח היא קוסמטית – זהו ניתוח אלקטיבי, הנעשה מבחירה. אף כי מדובר בניתוח הנעשה מרצון, אשר המטופל בוחר מתי והיכן (ועל ידי מי) לבצעו, מדובר בכל זאת בניתוח, על כל המשתמע מכך. ניתוחים פלסטיים אינם מתכון בטוח לשיפור המראה החיצוני ולעיתים ביצוע ניתוח רשלני לא רק שלא משפר את מראה המטופל אלא יכול להביא לפגיעה חמורה מבחינה אסתטית ולעיתים אף לפגיעות פיזיות נוספות.
בתי המשפט, בבואם לבחון קיום עילה בתביעות רשלנות רפואית בביצוע ניתוחים פלסטיים, מחמירים עם הפלסטיקאים המנתחים והמרפאות העוסקת בתחום הכירורגיה הפלסטית, דווקא בשל היות הניתוחים מסוג זה ניתוחים אלקטיביים ויקרים. המערכת המשפטית תופסת את הכירורג הפלסטי כ"אחראי" על המטופל לכל אורך הדרך, מקבלת ההחלטה עצמה לעבור את ניתוח, דרך סוג הניתוח, שיטתו, ביצועו והמעקב לאחר ביצועו.
כאשר הרופא התרשל וגרם לנזק, הדבר מהווה רשלנות רפואית ומקנה זכות תביעה למטופל – הנפגע.
רשלנות טרם ביצוע הניתוח
על מנת שמטופל יקבל החלטה לעבור ניתוח פלסטי מכל סוג, הרופא המנתח חייב לערוך לו תשאול מפורט ולהפנותו לבדיקות מקיפות. עליו לתת למטופל מידע מפורט ומסודר לגבי מצבו הרפואי, אלטרנטיבות לטיפול או ניתוח אשר יכולות להביא לתוצאה דומה, יתרונות הניתוח, חסרונותיו, סיכויי הצלחתו, סיכונים מסוגים שונים (קלושים ככל שיהיו) ותופעות לוואי שכרוכות בביצועו. עוד צריך המנתח למסור למטופל, מידע על ניסיונו בביצוע ניתוחים מסוג זה ועל ניסיון המוסד הרפואי אשר במסגרתו מוצע לו לעבור אותו. על המנתח הפלסטי לתת זמן סביר למטופל להחליט אם הוא מעוניין בניתוח ובסופו של תהליך במידה והמטופל החליט לעבור את הניתוח להחתים אותו על טופס הסכמה, ייעודי ומפורט, לניתוח אותו הוא מבקש לעבור.
חובת הגילוי בניתוחים קוסמטיים מוגברת ביחס לניתוחים אחרים והדבר נובע מכך שהניתוח נעשה, בדרך כלל, אך ורק לשם האסתטיקה.
במקום בו נראה כי הוסתרו מכם פרטים מהותיים לגבי סכנות הניתוח, אשר התממשו, ייתכן וישנה עילה לתביעה ברשלנות רפואית. יש לציין כי לעיתים קיימת עילת תביעה גם כאשר לא נגרם בפועל נזק פיזי אלא אך בשל פגיעה באוטונומיה של המטופל וזאת בשל המידע החלקי.
רשלנות בניתוח
בניתוח עצמו ובעקבותיו יכולים להיגרם סיבוכים רבים הקשורים לאיכות הטיפול, אם התוצאה שהתקבלה אינה אסתטית, סימטרית, כיוון שהניתוח התבצע בטכניקה לא נכונה או לא מתאימה, ייתכן וניתן לתבוע על טיפול רשלני שיזכה בפיצוי, ככל שהטיפול הביא לנזק.
רשלנות לאחר הניתוח
רבים מן הניתוחים הפלסטיים מחייבים שגרת מעקב ובדיקות לאחר הניתוח. אחריות המנתח ממשיכה לאחר תום הניתוח ועליו לוודא כי המנותח הבין את האופן בו עליו לנהוג בימים שלאחר הניתוח, לוודא שהטיפול התרופתי שניתן לו מתאים ואינו גורם לנזק ולהשאירו במעקב. אם המנתח מתעלם מממצאים או מתוצאות בדיקות היכולים להעיד על סיבוך כלשהו או אינו מתייחס לתלונות המטופל הדבר יכול להגיע כדי רשלנות רפואית ולאפשר הגשת תביעת רשלנות רפואית, במידה ונגרם נזק.
אם תוצאות הניתוח אינן עולות בקנה אחד עם מה שהוסבר והובטח לכם טרם הניתוח, אם נגרמו לכם נזקים שלא הוזהרתם מפניהם (לרבות צלקות, אי סימטריה, כוויות וקרחות), אם בדיעבד גיליתם כי בעולם הפלסטיקה יש אפשרויות טיפול אחרות לניתוח שעברתם ולא קיבלתם מידע אודותיהם – יתכן ויש לכם עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. חשוב להיות ערים לכך שלא כל ניתוח שלא הצליח ואינו לשביעות רצון המטופל הוא עילה לתביעת רשלנות רפואית.
משרד רון-פסטינגר עוסק ברשלנות רפואית, עם למעלה מ-30 שנות ניסיון בתביעות נזיקין מסוגים שונים. למשרד ניסיון עשיר בניהול תיקים מסוג זה. אם יש לכם סיבה לחשוד כי בעקבות ניתוח פלסטי רשלני נגרם לכם נזק, תוכלו לבדוק זאת באמצעות משרדנו ולקבל מידע על סיכויי הצלחת תביעה ברשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים.
