מנתוני חברת ענבל חברת הביטוח הממשלתית המבטחת את בתי החולים הממשלתיים בישראל, עולה כי ב-2019 היא שילמה כ-300 מיליון ש”ח לתובעים על רשלנות רפואית, ומדובר בעליה משמעותית ביחס למה ששולם בתחילת העשור (עליה של כ-57%), כך לפי האתר Ynet בכתבה מיום 17.12.19.

חברת ענבל מבטחת קצת יותר ממחצית המוסדות הרפואיים בארץ החשופים לתביעות אלו, ומכאן שהסכום הכללי ששולם ב-2019 בתחום הזה עמד, כפי שפורסם, על כ-550 מיליון ש”ח.

העלייה במספר התביעות ובסכומים נובעת בראש ובראשנה מעלייה במודעות הציבורית לתביעות אילו ולנזקים העלולים להיגרם בשל הטיפול הרפואי. יש לזכור כי עד למחצית שנות השמונים לא היו תביעות רשלנות רפואית כמעט בכלל, לא כי לא היו מקרי רשלנות אלא בשל קשר השתיקה של הרופאים, שלא היו מוכנים להעיד איש נגד רעהו ובשל היעדר מודעות ציבורית.

המשמעות של עובדה זו הינה כי בקרבנו מסתובבים עשרות אלפי נכים, אם לא יותר, שאינם יודעים כלל כי חייהם נהרסו והם נותרו נכים עקב רשלנות רפואית.

בינתיים נשבר קשר השתיקה (אם כי הוא עדיין מתקיים בחלק מהתחומים הרפואיים והרופאים נלחמים בנותני חוות הדעת לתובעים באמצעות ארגוניהם המקצועיים), והמודעות הציבורית עלתה, בין השאר בשל ההסכמה העקיפה של בית המשפט העליון שהסדירה תחום זה במרוצת השנים.

בנוסף לכך, מכיוון שרבים מתיקי הרשלנות הכבדים מתקיימים בתחום המיילדות וההתיישנות לקטינים על פי החוק הינה 25 שנה (שכן עד גיל 18 איננה נספרת) קיים עדיין שובל תביעות קטינים בתחום המיילדות ובתחומים האחרים מהתקופה הקודמת שבה לא הייתה מודעות או שלא ניתן היה להשיג חוות דעת והמשפחות של קטינים אלו מתעוררות אחרי עשרים שנה ולעיתים יותר.

על אף העלייה בסכומים ואפילו במספר התביעות המוגשות, המספר היחסי של התביעות נמוך מאוד (לפי נתוני משרד הבריאות בשנת 2016 הוגשו בכל הערכאות בישראל רק כ 1700 תביעות בגין רשלנות רפואית) בוודאי באופן יחסי לנעשה בארה”ב, עדיין בשל בעיות של קשר השתיקה והיעדר המודעות, בשכבות מוחלשות.

יש לזכור כי בתחום תאונות הדרכים משלמות חברות הביטוח בשנה למעלה משלושה מיליארד ₪ בשנה פיצויים לנפגעים שמספרם כ-160,000 או יותר בשנה. ורק במיעוט התביעות מוגשות תביעות לבית המשפט. כך שגם מספרי התביעות בגין רשלנות רפואית וגם סכומי הפיצויים המשולמים הינם נמוכים ביותר בשים לב לכך שהסיכון לציבור כתוצאה מרשלנות בטיפול הרפואי גדול יותר מכיוון שכל אזרח, אפילו הבריא ביותר, מקבל טיפול רפואי במהלך השנה.

בכל מקרה, הממסד הרפואי מפרסם, חדשות לבקרים, נתונים על “הצפת תביעות” ו”עליה בסכומי הפיצויים”, שמטרתם לקצץ בזכויות הנפגעים. יש להתייחס בחשדנות לנתונים אלה ולבדוק אותם היטב ביחס לעלייה הכלכלית ברמת החיים בעשור האחרון, בשכר הממוצע ובעלות הוצאות הבריאות, נתונים אשר מוכיחים כי בערכים ריאליים סכומי הפיצויים לנפגעי הרשלנות הרפואית בתום העשור הנוכחי היו אמורים להיות גבוהים בהרבה מאלו שמשולמים בפועל.