זכויות המטופל בישראל - המדריך המלא לכל מה שמגיע לכם

זכויות המטופל בישראל - המדריך המלא לכל מה שמגיע לכם

כל אחד מאיתנו נתקל במערכת הבריאות - בין אם במרפאה, בבית חולים, או בקופת החולים. אבל האם אתם יודעים מה הזכויות שלכם כמטופלים? מה מגיע לכם מבחינה משפטית? ומה אפשר לדרוש?

חוק זכויות החולה הוא חוק יסודי במערכת הבריאות בישראל. הוא נועד להגן על המטופלים ולהבטיח שהם מקבלים טיפול הוגן, מכובד, ומקצועי. הבנת הזכויות שלכם היא חיונית - לא רק במקרה של רשלנות רפואית, אלא בכל מפגש עם מערכת הבריאות.

במאמר זה נסקור בפירוט את כל הזכויות שמגיעות לכם כמטופלים בישראל.

חוק זכויות החולה - רקע

חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 נחקק כדי להבטיח כבוד, פרטיות, ואיכות טיפול למטופלים במערכת הבריאות.

החוק חל על:

• בתי חולים ממשלתיים
• בתי חולים פרטיים
• מרפאות קופות חולים
• מרפאות פרטיות
• בתי אבות ומוסדות סיעודיים
• מרפאות שיניים
• כל מסגרת רפואית

החוק מחייב:

• רופאים
• אחיות
• פרא-רפואיים (פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, וכו')
• מנהלי בתי חולים
• כל אדם שנותן שירות רפואי

הזכויות המרכזיות של המטופל

1. הזכות לקבל טיפול רפואי

הזכות הבסיסית ביותר: כל אדם בישראל זכאי לקבל טיפול רפואי הולם.

מה זה אומר:

• אין לסרב לטפל במטופל ללא סיבה לגיטימית
• הטיפול צריך להיות ברמה מקצועית נאותה
• הטיפול צריך להינתן בזמן סביר (לא המתנה בלתי סבירה)
• המטופל זכאי לטיפול בהתאם לסל הבריאות

מתי רופא יכול לסרב לטפל:

• כאשר הטיפול אינו בתחום ההתמחות שלו
• כאשר קיים ניגוד עניינים (למשל, קרוב משפחה)
• במצבים של סכנה לצוות הרפואי (מטופל אלים)
• כאשר המטופל דורש טיפול שאינו מקובל או מסוכן

במצבי חירום: אין זכות סירוב! בית חולים או חדר מיון חייבים לטפל במטופל במצב חירום, ללא קשר לכל דבר אחר.

דוגמה: מטופל מגיע לחדר מיון עם כאבי חזה. בית החולים לא יכול לסרב לטפל בו, גם אם אין לו ביטוח או כסף.

2. הזכות למידע רפואי

זו אחת הזכויות החשובות ביותר. יש לכם זכות לדעת:

• מהי המחלה או הבעיה הרפואית שלכם
• מה הטיפול המוצע
• מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים
• מה הן החלופות לטיפול המוצע
• מה צפוי לקרות אם לא מטופלים
• מהי הפרוגנוזה (תחזית למצב העתידי)

הרופא חייב להסביר בצורה ברורה ומובנת!

החוק אומר: המידע צריך להינתן "בשפה הקרובה והמובנת למטופל".

מה זה אומר:

• אם אתם לא מדברים עברית - זכות למתורגמן
• אם אתם לא מבינים מונחים רפואיים - הרופא חייב להסביר בשפה פשוטה
• אם יש לכם לקות שמיעה - זכות לתרגום לשפת סימנים
• אם אתם ילד - ההסבר צריך להיות מותאם לגיל

מידע בכתב: אתם זכאים לקבל מידע בכתב על:

• אבחנה
• תוכנית טיפול
• תרופות שנרשמו
• הוראות לאחר הטיפול

חריגים למתן מידע:

1. "חריג הנחיצות הטיפולית" במקרים נדירים, אם הרופא סבור שמתן המידע עלול לגרום נזק חמור למטופל (למשל, מטופל פסיכוטי שהמידע עלול להחמיר את מצבו), ניתן לא למסור את המידע. אבל:

• זה חייב להיות מתועד בתיק הרפואי
• זה חייב להיות מוצדק היטב
• ברוב המקרים, המידע יימסר למשפחה או לאפוטרופוס

2. מטופל שאינו רוצה לדעת אם המטופל מבקש במפורש לא לקבל מידע - זכותו. אבל הוא צריך להצהיר על כך בכתב.

דוגמה: מטופלת מאובחנת עם סרטן. היא זכאית לדעת:

• איזה סוג של סרטן
• באיזה שלב המחלה
• מה אפשרויות הטיפול (כימותרפיה, קרינה, ניתוח)
• מה הסיכונים של כל טיפול
• מה יקרה אם לא מטפלים
• מה סיכויי ההחלמה

אם הרופא אומר רק "את צריכה כימותרפיה" מבלי להסביר - זו הפרה של זכויותיה!

3. הזכות להסכמה מדעת (Informed Consent)

אחת הזכויות המרכזיות ביותר: אין לבצע טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל.

הסכמה מדעת אומרת:

• המטופל הבין את הטיפול, הסיכונים, והחלופות
• המטופל נותן הסכמה מרצונו החופשי (ללא לחץ או כפייה)
• ההסכמה ניתנת לאחר שהמטופל קיבל את כל המידע הרלוונטי

מתי נדרשת הסכמה בכתב:

• כל ניתוח
• טיפולים פולשניים (למשל: קטטריזציה, ביופסיה)
• הרדמה כללית
• טיפולים ניסיוניים
• השתתפות במחקר רפואי

מתי אפשר לטפל בלי הסכמה:

1. מצבי חירום כאשר המטופל במצב מסכן חיים ואינו מסוגל לתת הסכמה (מחוסר הכרה, למשל), ניתן לטפל בו ללא הסכמה.

2. חולה נפש בהתאם לחוק במקרים מסוימים, ניתן לאשפז ולטפל בחולה נפש בניגוד לרצונו, אך רק לפי נוהל מחמיר.

3. קטינים (מתחת לגיל 18)

• בדרך כלל, ההורים נותנים הסכמה בשם הילד
• מגיל 16 - קטין יכול לתת הסכמה בעצמו לטיפולים מסוימים
• בכל מקרה, צריך להסביר גם לקטין בשפה שהוא מבין

דוגמה של הפרת זכות: מטופל מגיע לניתוח בברך. הרופא מסביר על הניתוח, אבל לא מזכיר שיש סיכון לפגיעה בעצב שעלולה להוביל לחוסר תחושה קבוע. המטופל חותם על טופס הסכמה. לאחר הניתוח, הוא אכן סובל מחוסר תחושה. בית המשפט קבע שזו הפרה של הזכות להסכמה מדעת - המטופל לא קיבל את כל המידע הדרוש.

4. הזכות לסרב לטיפול

כמו שיש זכות להסכים - יש גם זכות לסרב!

מטופל בעל כושר שיפוט יכול לסרב לכל טיפול, גם אם הסירוב עלול לסכן את חייו.

דוגמה: מטופל עם סרטן מסרב לקבל כימותרפיה. זו זכותו, גם אם הרופאים חושבים שהכימותרפיה הכרחית. הרופאים יכולים לנסות לשכנע, אבל לא לכפות.

חריג - עדי יהוה ועירויי דם: בפסיקה ידועה, נקבע שאין לכפות עירוי דם על עד יהוה בוגר שמסרב מסיבות דתיות, גם במחיר חייו. אבל:

• אם מדובר בקטין (מתחת לגיל 18) - בית המשפט עשוי להורות על עירוי דם בניגוד לרצון ההורים, לטובת הקטין.

סירוב לא מדעת: מטופל שאינו בעל כושר שיפוט (למשל, בגלל דמנציה, מחלת נפש חמורה, או מצב מבולבל) - לא יכול לסרב באופן משפטי. במקרה כזה, האפוטרופוס או בית המשפט יחליטו.

5. הזכות לפרטיות וסודיות רפואית

המידע הרפואי שלכם הוא פרטי ומוגן!

החוק אומר:

• אסור לגלות מידע רפואי על מטופל ללא הסכמתו
• אסור לעיין בתיק רפואי ללא צורך רפואי לגיטימי
• המידע חייב להישמר בצורה מאובטחת

מי רשאי לגשת למידע הרפואי שלכם:

בהסכמתכם:

• רופאים המטפלים בכם
• צוות רפואי הקשור בטיפול
• בדיקות וייעוץ שנדרשים לצורך הטיפול

בלי הסכמתכם - רק במקרים מיוחדים:

• צו בית משפט
• חוק מחייב (למשל: דיווח על מחלות מדבקות, דיווח למשטרה במקרים מסוימים)
• חשד להתעללות בילד או קשיש

הפרות נפוצות:

דוגמה 1: רופא מספר לחבר על מטופל רופא נפגש עם חבר שלו ומספר לו שמטופל משותף אובחן עם HIV. זו הפרה חמורה של הזכות לפרטיות, גם אם הרופא לא אמר את שם המטופל.

דוגמה 2: אחות מציצה בתיק רפואי של שכנה אחות בבית חולים נכנסת למחשב וקוראת את התיק הרפואי של השכנה שלה, מתוך סקרנות. זו הפרה חמורה, ועלולה להוביל לפיטורים ולתביעה פלילית.

דוגמה 3: מסירת מידע למעביד מעסיק מבקש מהרופא מידע רפואי על עובד. הרופא לא רשאי למסור מידע ללא הסכמה בכתב מהעובד.

פרטיות בבית חולים:

• זכות לדלת סגורה בעת בדיקה או טיפול
• זכות למסך מפריד במחלקה
• זכות לפרטיות בשיחות על מצבכם הרפואי

6. הזכות לעיין בתיק הרפואי ולקבל העתק

זו זכות חשובה מאוד, במיוחד במקרים של רשלנות רפואית!

יש לכם זכות:

• לעיין בתיק הרפואי שלכם
• לקבל העתק מהתיק (כולל צילומים, תוצאות בדיקות, סיכומי אשפוז)
• לקבל הסברים על מה שכתוב בתיק

איך מבקשים תיק רפואי:

שלב 1: הגשת בקשה בכתב צריך למלא טופס בקשה (בדרך כלל יש טופס מיוחד בכל בית חולים).

שלב 2: הזדהות צריך להציג תעודה מזהה. אם מבקשים תיק של אדם אחר (קרוב משפחה) - צריך יפוי כוח או אישור משפטי.

שלב 3: המתנה בית החולים חייב למסור את התיק תוך 21 יום.

שלב 4: תשלום יש אגרה להעתקת התיק (בדרך כלל כ-150-200 ₪).

חריגים: במקרים נדירים, ניתן לסרב למסור חלקים מהתיק אם יש חשש לנזק למטופל (למשל, מטופל פסיכיאטרי שהמידע עלול להחמיר את מצבו). אבל זה נדיר מאוד ומחייב הצדקה חזקה.

דוגמה: מטופלת חושדת שהייתה רשלנות בלידה שלה. היא מגישה בקשה לקבל את התיק הרפואי המלא. בית החולים חייב למסור לה:

• תיעוד הלידה
• מוניטור העובר
• הערות הצוות
• תוצאות בדיקות
• סיכום האשפוז
• כל תיעוד רלוונטי

אם בית החולים מסרב - זו הפרה של החוק, ואפשר להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור במשרד הבריאות וגם לפנות לבית המשפט בבקשה ליתן צו שמחייב את בית החולים למסור את כל התיק.

7. הזכות לחוות דעת שנייה (Second Opinion)

יש לכם זכות לבקש חוות דעת של רופא נוסף!

מתי כדאי לבקש חוות דעת שנייה:

• אבחנה של מחלה חמורה (סרטן, מחלת לב, וכו')
• הצעה לניתוח מורכב
• כאשר אתם לא בטוחים באבחנה
• כאשר אתם רוצים לשמוע על טיפולים נוספים

איך מבקשים: אתם פשוט אומרים לרופא: "אני רוצה חוות דעת שנייה". הרופא לא יכול לסרב ולא אמור להיעלב.

מי משלם:

• בתוך קופת החולים: בדרך כלל מכוסה (אבל תלוי בסל הבריאות)
• רופא פרטי: אתם משלמים

דוגמה: מטופל מאובחן עם בעיה בעמוד השדרה. הרופא ממליץ על ניתוח מיידי. המטופל מבקש חוות דעת שנייה. הרופא השני אומר שניתן לנסות קודם פיזיותרפיה ותרופות. המטופל בוחר בדרך השמרנית, והיא עובדת. הניתוח נמנע!

8. הזכות לטיפול בכבוד

כל מטופל זכאי להתייחסות מכבדת, אדיבה, ורגישה.

החוק אומר:

• לא לפגוע בכבודו של המטופל
• לא להשפיל או לבזות
• לשמור על פרטיות
• לא לעשות הבחנה על בסיס גזע, דת, מין, לאום, או כל גורם אחר

דוגמאות להפרות:

הערות משפילות:

• "למה באת בכלל? זה כלום!"
• "תירגע, אתה מגזים!"
• התייחסות מזלזלת או לועגת

אפליה:

• העדפת מטופל אחד על פני אחר בגלל רקע אתני
• התייחסות שונה למטופלים על בסיס מצב כלכלי

חוסר פרטיות:

• בדיקה גופנית ללא מסך או דלת סגורה
• שיחה על מצב רפואי במקום פומבי

דוגמה: מטופלת מגיעה לבדיקה גינקולוגית. הרופא עושה את הבדיקה בלי לסגור דלת, ובלי לבקש ממנה רשות. זו הפרה של הזכות לכבוד ולפרטיות.

9. הזכות לליווי

יש לכם זכות להביא מלווה לטיפולים ולאשפוזים.

מי יכול ללוות:

• בן/בת זוג
• קרוב משפחה
• חבר
• כל אדם שאתם בוחרים

מתי הזכות חלה:

• ביקור רופא
• בדיקות
• אשפוז בבית חולים
• ניתוחים (עד לכניסה לחדר הניתוח)

חריגים: בית החולים יכול להגביל ליווי במקרים מיוחדים:

• חדר ניתוח (אבל לפעמים מאפשרים ליווי ללידה)
• טיפול נמרץ (ICU) - שעות ליווי מוגבלות
• סיבות רפואיות (למשל: זיהום)

ילדים: להורים יש זכות מיוחדת ללוות את הילד 24/7 באשפוז.

10. הזכות להגיש תלונה

אם אתם מרגישים שזכויותיכם הופרו - יש לכם זכות להגיש תלונה!

לאן מגישים תלונה:

1. מחלקת תלונות הציבור בבית החולים כל בית חולים חייב למנות מטפל בתלונות הציבור.

2. קופת החולים אם הבעיה במרפאה של קופת החולים.

3. משרד הבריאות - נציב תלונות הציבור

• טלפון: *5400
• אתר: www.health.gov.il

4. האיגוד המקצועי אליו משתייך הרופא במקרים של התנהגות לא אתית או רשלנות מקצועית.

5. תביעה משפטית במקרים חמורים של רשלנות או הפרת זכויות. צרו קשר עם עורך דין מנוסה בתחום.

מה לכלול בתלונה:

• תיאור מפורט של האירוע
• תאריכים ושעות
• שמות של רופאים/אחיות
• תיעוד (אם יש - מכתבים, צילומים, וכו')
• מה הזכות שהופרה
• מה אתם מבקשים (התנצלות? פיצוי? שינוי נהלים?)

זכויות מיוחדות לקבוצות ספציפיות

זכויות נשים יולדות

לנשים יולדות יש זכויות מיוחדות:

בלידה:

• זכות לליווי של בן זוג או אדם אחר (למעט מצבים חריגים)
• זכות לבקש שיטת לידה מסוימת (לידה טבעית, אפידורל, וכו')
• זכות לסרב לניתוח קיסרי (אם אין סכנה רפואית)
• זכות לפרטיות בלידה

אחרי הלידה:

• זכות להחזיק את התינוק מיד אחרי הלידה ("שעת הזהב")
• זכות להניק
• זכות לשהות עם התינוק במחלקה (Rooming-in)

זכויות קטינים

ילדים הם קבוצת סיכון מיוחדת:

• ההורים נותנים הסכמה בשם הילד (בדרך כלל)
• מגיל 16 - קטין יכול לתת הסכמה בעצמו לטיפולים מסוימים
• יש להסביר גם לילד על הטיפול, בשפה מתאימה לגילו
• זכות של הילד להביע את דעתו
• זכות של הורה ללוות את הילד 24/7 באשפוז

זכויות קשישים

קשישים זכאים:

• להתייחסות מכבדת (לא פטרנליסטית)
• למעורבות בהחלטות רפואיות
• להסכמה מדעת (אלא אם כן אין כושר שיפוט)
• להליך של מינוי אפוטרופוס במידת הצורך

זכויות אנשים עם מוגבלות

החוק מחייב נגישות:

• מידע בשפת סימנים (לקויי שמיעה)
• מידע בכתב ברייל (לעיוורים)
• נגישות פיזית (כיסאות גלגלים, מעליות)
• התאמות סבירות בטיפול

זכויות דוברי שפות אחרות

אם אינכם דוברים עברית:

• זכות למתורגמן
• זכות לקבל מידע רפואי בשפה שאתם מבינים
• זכות לחתום על טפסים בשפה שלכם

חשוב: בית החולים חייב לספק מתורגמן! זו לא אחריותכם.

זכויות במצבים מיוחדים

זכויות בניסויים קליניים

אם מציעים לכם להשתתף במחקר רפואי:

• זכות למידע מלא על המחקר, הסיכונים, והתועלות
• זכות לסרב
• זכות לפרוש בכל שלב
• זכות לפיצוי במקרה של נזק
• זכות לא לשלם עבור הטיפול הניסיוני

זכויות בטיפולים ניסיוניים

טיפולים שעדיין לא מאושרים:

• חייבת להיות הסכמה מדעת מפורטת במיוחד
• חייבים להסביר שהטיפול ניסיוני
• חייבים להסביר את החלופות המאושרות

זכויות בסוף החיים

מטופלים סופניים (Terminal Patients) זכאים:

• לטיפול כאב יעיל
• להחלטות על רמת הטיפול (להפסיק טיפולים מאריכי חיים)
• למות בכבוד
• לליווי משפחתי

הנחיות מקדימות: אדם בריא יכול להשאיר הנחיות לגבי טיפולים במקרה שלא יוכל להחליט בעצמו.

איך לממש את הזכויות שלכם

לפני הטיפול

1. הכינו שאלות מראש כתבו רשימה של שאלות לרופא:

• מה האבחנה?
• איזה טיפולים קיימים?
• מה הסיכונים?
• מה יקרה אם לא מטפלים?

2. הביאו מלווה מישהו שיכול לשאול שאלות, לזכור פרטים, ולתמוך בכם.

3. תעדו הכל כתבו מה הרופא אמר, תאריכים, שמות.

במהלך הטיפול

1. אל תהססו לשאול שאלות

• "אני לא הבנתי, אפשר להסביר שוב?"
• "מה הסיכונים של הטיפול הזה?"
• "יש חלופות?"

2. קבלו הכל בכתב

• תוכנית טיפול
• מרשם תרופות
• הוראות לאחר הטיפול

3. אם משהו לא בסדר - דברו!

• "אני לא מרגיש טוב, אפשר לבדוק?"
• "זה לא נראה לי נכון"

אחרי הטיפול

1. קבלו סיכום

• מה נעשה
• מה התוצאות
• מה המעקב הנדרש

2. שמרו תיעוד

• קבלות
• מרשמים
• תוצאות בדיקות

3. אם יש בעיה - פנו מיד אל תחכו! ככל שפונים מוקדם יותר, קל יותר לטפל.

מה עושים כשזכויותיכם מופרות

שלב 1: דברו עם הגורם הרלוונטי

• הרופא
• האחות האחראית
• מנהל המחלקה

לפעמים זו פשוט טעות או אי-הבנה שניתן לפתור בשיחה.

שלב 2: הגישו תלונה רשמית

• מחלקת תלונות הציבור בבית החולים
• קופת החולים
• משרד הבריאות

שלב 3: פנו לגורמים חיצוניים

• נציבות תלונות הציבור במשרד הבריאות
• האיגוד המקצועי אליו משתייך הרופא
• ארגונים לזכויות מטופלים

שלב 4: שקלו צעדים משפטיים

אם הופרו זכויותיכם בצורה חמורה, או אם נגרם לכם נזק - פנו לעורך דין.

ארגונים וגורמים שיכולים לעזור

נציבות תלונות הציבור - משרד הבריאות

• טלפון: *5400
• אתר: www.health.gov.il
• כתובת: רחוב ירמיהו 39, ירושלים

סיכום - מה חשוב לזכור

• אתם שותפים בטיפול הרפואי שלכם - לא רק "מטופלים פסיביים"

• יש לכם זכויות מוגנות בחוק - אתם לא צריכים "לבקש בנימוס", זה מגיע לכם

• תעדו הכל - תאריכים, שמות, מה נאמר, מה נעשה

• אל תפחדו לשאול שאלות - זו זכותכם ואחריותכם

• אם משהו לא בסדר - פעלו מיד - אל תחכו

• יש לכם זכות להגיש תלונה - ובצדק!

• אתם לא לבד - יש גורמים שיכולים לעזור לכם

המסר המרכזי

מערכת הבריאות קיימת כדי לשרת אתכם. אתם לא "מטריחים" כשאתם שואלים שאלות, מבקשים הסברים, או דורשים את זכויותיכם. אלו זכויות בסיסיות שמגיעות לכם על פי חוק, ואתם זכאים לממש אותן.

הכרת הזכויות שלכם היא הצעד הראשון להבטחת טיפול רפואי הולם, מכבד, ובטוח.

---

מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לשאלות ספציפיות, פנו לעורך דין או לנציבות תלונות הציבור במשרד הבריאות.