סוגי רשלנות רפואית: מדריך מקיף לזיהוי וסיווג
רשלנות רפואית יכולה להתרחש כמעט בכל תחום של הרפואה ובכל שלב של הטיפול - מאבחון ראשוני ועד טיפול מתמשך ושיקום. כדי להבין טוב יותר את זכויותיכם ולזהות אם חווית רשלנות רפואית, חשוב להכיר את הסוגים השונים של רשלנות ואת המאפיינים של כל אחד מהם.
במאמר מקיף זה נסקור את כל הסוגים העיקריים של רשלנות רפואית, נסביר כיצד הם מתבטאים, ונציג דוגמאות מהחיים האמיתיים.
1. רשלנות באבחון - הסוג השכיח ביותר
רשלנות באבחון היא אחת הסיבות המובילות לתביעות רשלנות רפואית בישראל ובעולם.
אבחון מוטעה (Misdiagnosis)
הגדרה: אבחון מוטעה הוא כאשר הרופא מאבחן מחלה שגויה, או טועה בזיהוי הבעיה הרפואית.
דוגמאות נפוצות:
סרטן שמאובחן כמחלה שפירה
- מטופל מתלונן על גוש בצוואר
- הרופא מאבחן "גוש שומני שפיר" מבלי לעשות ביופסיה
- חצי שנה מאוחר יותר מתגלה שזה לימפומה (סרטן בלוטות הלימפה)
- התוצאה: המחלה התקדמה ללא טיפול
התקף לב שמאובחן כצרבת
- מטופל מגיע לחדר מיון עם כאבי חזה
- הרופא מאבחן "ריפלוקס" ושולח הביתה עם תרופות לקיבה
- למחרת המטופל חוזר עם התקף לב מלא
- התוצאה: נזק לשריר הלב שהיה ניתן למניעה
דלקת קרום המוח שמאובחנת כשפעת
- ילד עם חום גבוה וכאבי ראש
- הרופא מאבחן "וירוס" ושולח הביתה
- המצב מחמיר ומתגלה דלקת קרום מוח חיידקית
- התוצאה: נזק מוחי קבוע
התקף אסתמה שמאובחן כחרדה
- מטופלת עם קוצר נשימה
- הרופא מאבחן "התקף פאניקה"
- מתברר שזו אסתמה חמורה שדרשה טיפול דחוף
- התוצאה: החמרה מסוכנת
אי-אבחון (Missed Diagnosis)
הגדרה: אי-זיהוי של מחלה או מצב רפואי שהיה צריך להיות מזוהה בהתחשב בתסמינים והבדיקות.
דוגמאות:
אי-זיהוי שבר בצילום רנטגן
- מטופל מגיע אחרי נפילה עם כאב בכף היד
- מצלמים רנטגן, הרופא לא מזהה שבר קטן
- המטופל חוזר שבועיים מאוחר יותר, השבר התפתח לנזק גדול יותר
- התוצאה: צורך בניתוח שהיה נמנע
אי-זיהוי קריש דם (תסחיף ריאתי)
- מטופלת לאחר ניתוח עם קוצר נשימה וכאב בחזה
- הרופא לא חושד בקריש דם ברגל שעלה לריאה
- התוצאה: קריש גדול שמסכן חיים
אי-זיהוי סרטן במעי מחלות דלקתיות
- מטופל עם שלשול וכאבי בטן חוזרים
- הרופא מאבחן "תסמונת המעי הרגיז" (IBS)
- לא מפנה לקולונוסקופיה למרות גיל מעל 50
- התוצאה: סרטן מעי שהתגלה מאוחר
אבחון מאוחר (Delayed Diagnosis)
הגדרה: המחלה מאובחנת בסופו של דבר, אך באיחור משמעותי שגרם לנזק.
דוגמאות:
סרטן שד שהתגלה באיחור
- מטופלת מיששה גוש בשד
- הרופא: "בואי שוב בעוד 6 חודשים"
- לא מפנה לממוגרפיה/אולטרסאונד מיידי
- בעוד 6 חודשים: סרטן שהתפשט לבלוטות הלימפה
- התוצאה: צורך בכימותרפיה וניתוח נרחב, סיכויים פחותים
סכרת שלא אובחנה בזמן
- מטופל עם צמא מוגבר, עייפות, ירידה במשקל
- הרופא לא מפנה לבדיקת סוכר למרות תסמינים ברורים
- סוכרת מתגלה בשלב של סיבוכים (נזק לכליות/עיניים)
- התוצאה: סיבוכים שהיו ניתנים למניעה
מדוע רשלנות באבחון כל כך שכיחה?
- לחץ זמן: רופאים בעומס עבודה גבוה עם זמן מוגבל לכל מטופל
- אבחון סופי מוקדם מדי: אי-ביצוע בדיקות נוספות למרות ספקות
- הטיה קוגניטיבית: הרופא "נעול" על אבחנה מסוימת ולא שוקל חלופות
- תקשורת לקויה: רופא לא מקשיב למטופל או לא שואל מספיק שאלות
- אי-מעקב: תוצאות בדיקות "נופלות בין הכיסאות" ואף אחד לא עוקב
איך לזהות רשלנות באבחון?
סימני אזהרה:
- הרופא לא שאל שאלות מפורטות על התסמינים
- הרופא לא ביצע בדיקה גופנית יסודית
- הרופא דחה את התסמינים שלכם כ"זה כלום" או "זה בראש"
- הרופא לא הפנה לבדיקות נוספות למרות תסמינים מדאיגים
- אבחנה שלא מסבירה את כל התסמינים
- חוסר מעקב לאחר בדיקות
מה עושים:
- קבלו חוות דעת שנייה!
- דרשו הפניה לבדיקות או למומחה
- תעדו הכל - תאריכים, תסמינים, מה הרופא אמר
- אל תוותרו אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר
2. רשלנות בניתוח - שגיאות בחדר הניתוח
רשלנות בניתוח היא אחת הקטגוריות החמורות ביותר, למרות שהיא פחות שכיחה מרשלנות באבחון.
"Never Events" - אירועים שלעולם לא צריכים לקרות
אלו הם טעויות כל כך בסיסיות שהן נחשבות בלתי מתקבלות על הדעת בכל נסיבות.
ניתוח באיבר או בצד הלא נכון
- ניתוח בברך שמאל במקום ימין
- כריתת כליה בריאה במקום החולה
- ניתוח בעין הלא נכונה
דוגמה מתביעה אמיתית: מטופל הגיע לכריתת כליה ימנית שהייתה חולה. הצוות כרת בטעות את הכליה השמאלית הבריאה. המטופל נותר עם כליה חולה אחת בלבד וזקוק לדיאליזה.
השארת כלי ניתוח בגוף המטופל
- מספריים, מלקחיים, מחטים
- גזה או ספוגי ניתוח
- כלים אחרים
דוגמה: לאחר ניתוח בבטן, המטופל סבל מכאבים וזיהומים חוזרים. בצילום רנטגן חודשיים אחר כך התגלה מלקח כירורגי בבטן. נדרש ניתוח נוסף להוצאתו.
סימון שגוי של אתר הניתוח
- חוק מחייב סימון ברור של מקום הניתוח
- אי-סימון או סימון שגוי הוא רשלנות
טעויות טכניות בביצוע הניתוח
פגיעה בעצבים
- פגיעה בעצב הפנים בניתוח אוזניים → שיתוק פנים
- פגיעה בעצב ספינתי בניתוח כתף → יד מוגבלת בתנועה
- פגיעה בעצבים בעמוד השדרה → חולשה/שיתוק ברגליים
דוגמה: מטופל עבר ניתוח בעמוד השדרה. במהלך הניתוח, המנתח פגע בעצב המעצבב את הרגל. המטופל נותר עם חולשה קבועה ברגל ימין וקושי בהליכה.
פגיעה באיברים סמוכים
- פגיעה במעי בניתוח גינקולוגי
- פגיעה בכלי דם עיקריים
דימום לא מבוקר
- אי-זיהוי דימום במהלך הניתוח
- אי-טיפול נכון בדימום
- התוצאה: שוק, אנמיה חמורה, לפעמים מוות
ניתוח בטכניקה שגויה
- שימוש בטכניקה לא מקובלת
- ניתוח שלא מתאים למצב הקליני
- חתכים או תפרים שגויים
בעיות הרדמה (אנסתזיה)
הרדמה היא חלק קריטי מהניתוח, וטעויות בהרדמה עלולות להיות קטלניות.
בעיות נפוצות:
מינון שגוי
- מתן מינון גבוה מדי → דום נשימה, נזק מוחי, מוות
- מתן מינון נמוך מדי → התעוררות תוך כדי ניתוח (Anesthesia Awareness)
דוגמה: מטופלת התעוררה במהלך הניתוח אך לא יכלה לזוז או לדבר (שיתוק שרירים). היא הרגישה את הכאב של הניתוח אך לא יכלה להתריע. זו טראומה נפשית קשה ביותר.
אלרגיה שלא נבדקה
- מתן תרופת הרדמה שהמטופל אלרגי אליה
- למרות שהאלרגיה מתועדת בתיק הרפואי
- התוצאה: הלם אנפילקטי, נזק מוחי, מוות
בעיות באינטובציה (הכנסת צינור לנשימה)
- קושי בהכנסת הצינור → חוסר חמצן
- צינור במקום לא נכון (בוושט במקום בקנה)
- התוצאה: נזק מוחי עקב חוסר חמצן
אי-ניטור נכון
- אי-מעקב אחר לחץ דם, דופק, חמצן
- התוצאה: אי-זיהוי של בעיה בזמן
בעיות סטריליות וזיהומים
אי-עמידה בתקני סטריליזציה
- כלי ניתוח לא מעוקרים
- כפפות לא סטריליות
- התוצאה: זיהומים קשים בפצע הניתוח
דוגמה: מטופל עבר ניתוח בעין. עקב כשל בסטריליזציה, הוא פיתח זיהום חמור בעין (אנדופתלמיטיס) שהוביל לעיוורון בעין.
טיפול לא נכון בפצע
- אי-ניקוי נכון של הפצע
- תפרים לקויים
- הזנחה בטיפול פוסט-ניתוחי
רשלנות בטיפול לאחר הניתוח
רשלנות לא מסתיימת כשהניתוח נגמר. הטיפול לאחר הניתוח (Post-op Care) הוא קריטי.
חוסר מעקב
- אי-זיהוי סיבוכים מוקדם
- חוסר בדיקה של תוצאות בדיקות
- אי-מתן הוראות ברורות למטופל
אי-טיפול בסיבוכים
- דימום פוסט-ניתוחי שלא מטופל
- זיהום שלא מזוהה בזמן
- קרישי דם שלא מונעים
דוגמה: מטופל לאחר ניתוח אורתופדי ברגל פיתח קריש דם. למרות תלונות על נפיחות וכאב, הצוות לא ביצע בדיקה מתאימה. הקריש עלה לריאה וגרם לתסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism) שהיה קטלני.
איך לזהות רשלנות בניתוח?
סימני אזהרה לפני הניתוח:
- לא נפגשתם עם המרדים לפני הניתוח
- לא קיבלתם הסבר מפורט לפני שהוחתמתם על טופס הסכמה
- הניתוח לא סומן בצורה ברורה
- הצוות לא ביצע "Time Out" (הפסקה לוודא שכל הפרטים נכונים)
- לא בדקו אלרגיות
סימני אזהרה במהלך או אחרי הניתוח:
- כאבים חריגים שלא מוסברים
- זיהום פצע
- תפקוד לקוי שלא היה לפני הניתוח (חולשה, חוסר תחושה)
- ניתוח חוזר דחוף שלא מוסבר
- הסתרת מידע או חוסר שקיפות מהצוות
3. רשלנות במתן תרופות - טעויות שיכולות להיות קטלניות
רשלנות במתן תרופות היא שכיחה מאוד ומהווה כ-15% מהתביעות. טעויות תרופתיות יכולות לקרות בכל שלב: רישום, הכנה, מתן, ניטור.
הטעויות השכיחות
1. מתן תרופה שהמטופל אלרגי אליה
דוגמה קלאסית: מטופל עם אלרגיה לפניצילין (מתועד בתיק הרפואי!) מקבל אנטיביוטיקה מקבוצת הפניצילינים. הוא מפתח הלם אנפילקטי ונזקק לטיפול דחוף בחדר מיון.
מדוע זה קורה:
- אי-קריאת התיק הרפואי
- תיעוד לקוי של אלרגיות
- תקשורת לקויה בין צוותים
- לחץ זמן
2. מינון שגוי
מינון גבוה מדי:
- ילד מקבל מינון למבוגר
- טעות בהמרת יחידות (מ"ג במקום גרם)
- הכפלת מינון (שני רופאים רושמים את אותה תרופה)
דוגמה: תינוק בן חודשיים קיבל מינון של תרופה שהיה מתאים לילד בן 2 שנים - פי 10 מהמינון הנכון. התינוק פיתח תופעות לוואי חמורות ונזקק לאשפוז ממושך ביחידה לטיפול נמרץ.
מינון נמוך מדי:
- אנטיביוטיקה במינון לא מספיק → הזיהום לא מטופל
- תרופת לחץ דם במינון נמוך → אירוע לבבי
3. מתן התרופה הלא נכונה
דוגמאות:
- תרופה עם שם דומה (Sound-Alike, Look-Alike)
- דוגמה: Celebrex (נגד דלקת) במקום Celexa (נוגד דיכאון)
- קריאת כתב יד לא ברור של רופא
- טעות במחשב או במערכת
דוגמה מתביעה: מטופל היה אמור לקבל Metformin (לסוכרת). בטעות קיבל Methotrexate (כימותרפיה). הוא פיתח תופעות לוואי חמורות מהכימותרפיה, כולל נזק לכבד ולדם.
4. דרך מתן שגויה
דוגמאות:
- תרופה תוך ורידית שניתנת דרך הפה
- תרופה שצריכה להינתן לאט שניתנת במהירות גבוהה
- זריקה לשריר במקום לוריד
דוגמה: מטופל קיבל אשלגן (Potassium) תוך ורידי במהירות גבוהה מדי. זה גרם להפרעת קצב מסכנת חיים (Cardiac Arrest). אשלגן חייב להינתן לאט!
5. אינטראקציות מסוכנות בין תרופות
הבעיה: מטופל מקבל שתי תרופות או יותר שיש ביניהן אינטראקציה מסוכנת.
דוגמאות נפוצות:
- Warfarin (מדלל דם) + Aspirin → דימום מסכן חיים
- MAO Inhibitors (נוגדי דיכאון) + SSRIs → תסמונת סרוטונינית קטלנית
- Statins (להורדת כולסטרול) + תרופות מסוימות → נזק לשרירים ולכליות
דוגמה: מטופל קיבל Warfarin מקרדיולוג ואנטיביוטיקה מרופא משפחה. לא בדקו אינטראקציה. האנטיביוטיקה הגבירה את פעולת הוורפרין, המטופל פיתח דימום מוחי.
6. המשך מתן תרופה למרות תופעות לוואי
דוגמה: מטופל מקבל אנטיביוטיקה ומתלונן על פריחה קלה. הצוות ממשיך לתת את האנטיביוטיקה. הפריחה מתפתחת לתגובה אלרגית קשה (Stevens-Johnson Syndrome) שגורמת לנזק עור חמור ולאשפוז ממושך.
רשלנות במרשם
טעויות שכיחות:
- רישום לא קריא (כתב יד)
- חוסר פרטים (מינון, תדירות, משך טיפול)
- רישום תרופה לא מתאימה למטופל (בגלל גיל, מצב רפואי, אלרגיות)
דוגמה: רופא רשם Aspirin לילד עם חום. Aspirin אסור לילדים עם מחלות ויראליות בגלל הסיכון לתסמונת Reye (מחלה קטלנית). הילד פיתח את התסמונת.
איך למנוע טעויות תרופתיות?
כמטופל, תעשו את זה:
- תעדכנו תמיד על כל התרופות שאתם לוקחים (כולל ויטמינים וצמחי מרפא)
- ספרו על אלרגיות - בכל פגישה!
- שאלו שאלות:
- מה שם התרופה?
- למה היא?
- מה המינון?
- איך לוקחים אותה?
- מה תופעות הלוואי?
- בדקו את התווית - ודאו ששמכם עליה
- אם משהו נראה לא נכון - שאלו!
- שמרו רשימה עדכנית של כל התרופות שלכם (כולל מינונים)
4. רשלנות בלידה - הקטגוריה החמורה ביותר
רשלנות בלידה היא אחת הקטגוריות החמורות והרגישות ביותר, מכיוון שהיא משפיעה על האם והתינוק. היא מהווה כ-25% מהתביעות ברשלנות רפואית.
הפיצויים בתביעות לידה הם בדרך כלל הגבוהים ביותר, מכיוון שנזק לתינוק עשוי להשפיע על כל חייו.
מצוקה עוברית שלא טופלה
הבעיה: במהלך לידה, התינוק עלול להיכנס למצוקה - חוסר חמצן, לחץ על חבל הטבור, וכו'. מצוקה עוברית מזוהה על ידי מוניטור העובר.
סימנים למצוקה עוברית:
- דופק עוברי גבוה מדי או נמוך מדי
- אי-וריאציה בדופק (לב שלא מגיב לתנועות)
- ירידה חדה בדופק
- מי שפיר עם מקוניום (צואת עובר)
רשלנות מתרחשת כאשר:
- הצוות לא ניטר את העובר כראוי
- סימני המצוקה התעלמו או פוטרו
- הצוות לא פעל במהירות (לא ביצע ניתוח קיסרי דחוף)
- איחור בהחלטה על קיסרי
תוצאות:
- חוסר חמצן למוח (Hypoxia/Anoxia)
- שיתוק מוחין (Cerebral Palsy)
- עיכוב התפתחותי
- נזק מוחי קבוע
- מוות
דוגמה: במהלך לידה, המוניטור הראה סימנים ברורים למצוקה עוברית במשך 45 דקות. הצוות לא פעל מהר מספיק לביצוע ניתוח קיסרי. התינוק נולד עם נזק מוחי חמור עקב חוסר חמצן, ונותר עם שיתוק מוחין קשה. פסק הדין: 8 מיליון ₪ פיצוי.
שימוש לא נכון בכלי לידה
ואקום או מלקחיים: כלים אלו נועדו לעזור בלידה כשהתינוק "תקוע", אך שימוש לא נכון עלול לגרום לנזקים חמורים.
רשלנות בשימוש בכלים:
- שימוש במלקחיים במצבים לא מתאימים
- כוח יתר במשיכה
- שימוש חוזר לאחר כישלון
- זווית לא נכונה
נזקים אפשריים:
- שבר בגולגולת
- דימום מוחי (Intracranial Hemorrhage)
- פגיעה במקלעת הזרוע (Erb's Palsy) - יד משותקת
- פגיעה בעצב הפנים
דוגמה: במהלך לידה מורכבת, המיילדת השתמשה בוואקום במשך זמן ארוך מדי ובכוח רב מדי. התינוק נולד עם פציעה חמורה במקלעת הזרוע (Brachial Plexus Injury), שהובילה לשיתוק חלקי של היד. למרות ניתוחים ושיקום, היד נותרה עם תפקוד מוגבל.
איחור בביצוע ניתוח קיסרי דחוף
מתי נדרש קיסרי דחוף:
- מצוקה עוברית
- פרי השליה (שליה שחוסמת את צוואר הרחם)
- היפוך שליה (שליה שמתנתקת לפני הלידה)
- חבל טבור שיוצא לפני התינוק (חבל שמוט)
- הפסקת התקדמות הלידה
רשלנות: כאשר יש סיבה ברורה לקיסרי דחוף, והצוות מחכה, מסרב, או משהה ללא סיבה טובה.
"זמן הזהב": ברוב המקרים של מצוקה עוברית, יש 15-30 דקות לבצע קיסרי דחוף לפני שנגרם נזק בלתי הפיך.
דוגמה: יולדת עם היפוך שליה חלקי (מתגלה בדימום). הצוות היסס וחיכה. כעבור 40 דקות, כשהמצב החמיר, ביצעו קיסרי. התינוק סבל מחוסר חמצן ונותר עם נזק מוחי.
קרע ברחם (Uterine Rupture)
מה זה: הרחם נקרע במהלך הלידה - סיבוך נדיר אך מסכן חיים.
גורמי סיכון:
- לידה לאחר ניתוח קיסרי קודם (VBAC)
- שימוש בתרופות להגברת התכווצויות (Pitocin/Oxytocin) ללא ניטור נכון
- רחם עם צלקת מניתוח קודם
רשלנות:
- מתן Pitocin במינון גבוה מדי או מהיר מדי
- אי-ניטור נכון של התכווצויות
- אי-זיהוי סימני קרע (כאב פתאומי, דימום, ירידה בדופק עוברי)
תוצאות:
- דימום מסיבי
- היסטרקטומיה דחופה (כריתת רחם)
- מוות האם
- מוות או נזק חמור לתינוק
זיהומים במהלך או אחרי הלידה
זיהום באם:
- חום מעל 38 במהלך הלידה (Chorioamnionitis)
- זיהום פצע הניתוח אחרי קיסרי
- אנדומטריטיס (זיהום ברחם)
זיהום בתינוק:
- זיהום בדם (Sepsis)
- דלקת ריאות
- דלקת קרום המוח
רשלנות:
- אי-זיהוי סימני זיהום
- אי-מתן אנטיביוטיקה בזמן
- הזנחת היגיינה וסטריליות
דוגמה: יולדת עם חום במהלך לידה. הצוות לא נתן אנטיביוטיקה. התינוק נולד עם זיהום בדם שהוביל לסיבוכים נוירולוגיים.
חוסר ניטור נכון אחרי הלידה
לאחר הלידה, יש לנטר:
- דימום של האם
- סימנים חיוניים (לחץ דם, דופק)
- מצב התינוק (נשימה, צבע, פעילות)
רשלנות:
- אי-זיהוי דימום פוסט-לידתי (PPH - Postpartum Hemorrhage)
- אי-טיפול בלחץ דם גבוה (פרה-אקלמפסיה)
- אי-זיהוי בעיות נשימה אצל התינוק
דוגמה: יולדת לאחר לידה עם דימום משמעותי. האחיות לא העירו את הרופא בזמן. האישה איבדה כמות דם מסכנת חיים וזקוקה לעירויים מרובים ולאשפוז ממושך בטיפול נמרץ.
פגיעה באם במהלך הלידה
פגיעות אפשריות:
- קרעים חמורים של הפרינאום (דרגה 3 או 4) שלא טופלו כראוי
- פגיעה בשופכן או במתני במהלך ניתוח קיסרי
- פגיעה בכלי דם
- היסטרקטומיה (כריתת רחם) שלא הייתה הכרחית
5. רשלנות בחדר המיון
חדר המיון הוא סביבה בלחץ גבוה עם מטופלים רבים וזמן מוגבל. רשלנות בחדר מיון מהווה כ-10-15% מהתביעות.
שיחרור מוקדם מדי
הבעיה: מטופל משוחרר הביתה למרות תסמינים מדאיגים שדורשים בירור נוסף או אשפוז.
דוגמאות:
כאבי חזה שמשוחררים כ"חרדה"
- מטופל מגיע עם כאבי חזה
- א-ק-ג ראשוני תקין (אבל לא תמיד מזהה התקף לב!)
- משוחררים הביתה ללא בדיקות נוספות
- למחרת חוזר עם התקף לב מלא
כאבי בטן שמשוחררים ללא בירור
- ילד עם כאבי בטן חזקים
- הרופא: "זה וירוס, לך הביתה"
- למחרת: דלקת תוספתן מתפוצצת, זיהום חמור
כאבי ראש שמשוחררים ללא CT
- מטופל עם כאב ראש חזק פתאומי ("הכי חזק בחיים")
- משוחררים עם משככי כאבים
- מתברר שזה דימום תת-עכבישי (Subarachnoid Hemorrhage) - מסכן חיים
סימנים שהיו צריכים לעכב את השחרור:
- תסמינים חמורים או מחמירים
- סימנים חיוניים לא תקינים (חום גבוה, לחץ דם גבוה/נמוך, דופק מהיר)
- תסמינים שלא מוסברים
- מטופל שלא יכול לתפקד
אי-ביצוע בדיקות הכרחיות
דוגמאות:
אי-ביצוע CT מוח לאחר פגיעת ראש
- מטופל קשיש נפל וחבט את הראש
- הרופא: "נראה בסדר, לך הביתה"
- לא מצלמים CT
- מאוחר יותר מתגלה דימום תוך גולגולתי (subdural hematoma)
אי-ביצוע בדיקות דם במצבים חשודים
- חשד לאוטם שריר הלב - לא בודקים Troponin
- חשד לזיהום - לא בודקים תאי דם לבנים
- חשד לקריש דם - לא בודקים D-Dimer
אי-ביצוע צילומי רנטגן אחרי טראומה
- מטופל לאחר נפילה עם כאב - לא מצלמים
- שבר שלא מאובחן מחמיר
זמני המתנה ארוכים
הבעיה: המתנה של שעות ארוכות יכולה להוביל להחמרה במצב.
דוגמה: מטופלת עם כאבי בטן חדים ממתינה 6 שעות בחדר מיון. במהלך ההמתנה, המצב מחמיר. בסופו של דבר מתגלה שבר בכיס מרה שהתפתח לדלקת צפק (Peritonitis) - זיהום מסכן חיים.
מתי זו רשלנות:
- כאשר הטריאז' (מיון) לא הערכה נכון את חומרת המצב
- כאשר לא בדקו את המטופל שוב במהלך ההמתנה
- כאשר המטופל מחמיר ואף אחד לא שם לב
חוסר תקשורת בין הצוותים
דוגמה: מטופל מגיע לחדר מיון ומקבל אבחנה ראשונית. לאחר מכן הוא עובר לרופא אחר או למחלקה אחרת. המידע לא מועבר כראוי. הרופא החדש לא יודע על תסמינים חשובים או על בדיקות שנעשו.
תוצאה:
- בדיקות כפולות
- החמצת מידע קריטי
- החמרה במצב
6. רשלנות באורתופדיה
רשלנות באורתופדיה מהווה כ-20% מהתביעות ונוגעת לפגיעות בעצמות, מפרקים, גידים ושרירים.
שבר שלא אובחן או טופל לא נכון
אי-זיהוי שבר בצילום רנטגן
- שבר "סמוי" שהרדיולוג או הרופא לא זיהה
- שבר קטן שהתפתח למורכב
דוגמה: מטופל נפל על כף היד. צילמו רנטגן. הרופא לא זיהה שבר קטן בעצם הסקפואיד (Scaphoid fracture). המטופל חזר לעבודה. כעבור 3 חודשים, השבר התפתח לשבר מורכב עם נזק לכלי דם, דורש ניתוח מורכב והשתלת עצם.
טיפול לא נכון בשבר
- גבס במיקום לא נכון
- אי-הפניה לניתוח כאשר זה נדרש
- חיזוי חזרה למצב תקין שלא מציאותי
דוגמה: ילד עם שבר מורכב בזרוע. הרופא ניסה להחזיר למצב ולגבס, אך המיקום לא היה טוב. ההורים לא הופנו למנתח. השבר החלים בעיוות, והילד נותר עם מגבלה קבועה בתנועת הזרוע.
רשלנות בניתוחים אורתופדיים
החלפת מפרק (ברך, ירך)
- התקנה לא נכונה של המפרק המלאכותי
- פגיעה בעצב או בכלי דם
- זיהום במפרק
דוגמה: מטופל עבר ניתוח החלפת ירך. המנתח התקין את המפרק במיקום לא נכון, מה שגרם לרגל אחת להיות קצרה מהשנייה ב-2 ס"מ. המטופל סובל מצליעה ולא יכול להליך ללא עזרה. נדרש ניתוח חוזר.
ניתוחי עמוד שדרה
- פגיעה בחוט השדרה או בעצבים
- ניתוח ב"גובה" לא נכון (ניתוח בחוליה הלא נכונה)
- השתלת בורג במקום לא נכון
דוגמה: מטופלת עברה ניתוח להחזרת דיסק פריצתי (Herniated Disc). המנתח פגע בעצב במהלך הניתוח. היא נותרה עם כאבים כרוניים ברגל וחולשה קבועה.
פגיעה בעצב במהלך ניתוח
נזקים אפשריים:
- פגיעה בעצב פרונאלי (Peroneal nerve) בניתוח ברך → שיתוק של הרגל (Foot drop)
- פגיעה בעצב רדיאלי בזרוע → יד מוגבלת
- פגיעה בעצב הפנים בניתוח אוזן → שיתוק פנים
אי-מעקב נכון אחרי ניתוח
דוגמה: מטופל עבר ניתוח אורתופדי ברגל. הוא התלונן על נפיחות וכאב חזקים. הרופא התעלם ואמר "זה נורמלי לאחר ניתוח". מתברר שהמטופל פיתח Compartment Syndrome - מצב בו לחץ הרקמות עולה ופוגע בזרימת הדם. ללא טיפול דחוף, זה יכול להוביל לנזק קבוע לשרירים ולעצבים, ולפעמים לקטיעה.
7. אי-קבלת הסכמה מדעת (Informed Consent)
זוהי קטגוריה מיוחדת של רשלנות. לפי חוק זכויות החולה, רופא חייב להסביר למטופל:
- את הטיפול המוצע
- את הסיכונים והסיבוכים האפשריים
- את החלופות הקיימות
- מה יקרה אם לא מטופלים
מתי יש רשלנות:
- הרופא לא הסביר כלל
- הרופא הסביר חלקית או בצורה לא מספקת
- הרופא הסתיר מידע על סיכונים
- המטופל לא חתם על טופס הסכמה מדעת
דוגמה: מטופל עבר ניתוח בעמוד השדרה. הרופא לא הסביר שיש סיכון לפגיעה בעצב ושיתוק. הרופא גם לא הסביר שיש חלופה שמרנית של פיזיותרפיה ותרופות. לאחר הניתוח, המטופל נותר עם חולשה ברגל. בית המשפט קבע שהייתה רשלנות בקבלת הסכמה מדעת - המטופל לא קיבל את כל המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת.
חריגים: במצבי חירום, כאשר המטופל לא מסוגל לתת הסכמה (מחוסר הכרה), ניתן לטפל ללא הסכמה.
8. רשלנות בטיפול נפשי ופסיכיאטריה
דוגמאות:
- אי-זיהוי נטיות אובדניות
- שיחרור מטופל מסוכן שפוגע בעצמו או באחרים
- רישום תרופות פסיכיאטריות לא מתאימות
- אי-מעקב נכון אחרי מטופל בסיכון גבוה
9. רשלנות בטיפול בילדים (פדיאטריה)
ילדים הם קבוצת סיכון מיוחדת, מכיוון שהם לא תמיד יכולים לתאר תסמינים.
דוגמאות:
- אי-זיהוי זיהום חמור (דלקת קרום מוח, זיהום בדם)
- מינוני תרופות לא נכונים (תרופה למבוגרים במקום לילדים)
- אי-אבחון מחלות ילדים נדירות
דוגמה: תינוק עם חום גבוה והקאות. הרופא אבחן "וירוס" ושלח הביתה. למחרת, התינוק אושפז עם דלקת קרום מוח חיידקית. לא ניתנה אנטיביוטיקה בזמן, והתינוק נותר עם נזק שמיעה קבוע.
סיכום
ישנם סוגים רבים ושונים של רשלנות רפואית, וכל אחד מהם עלול לגרום לנזק משמעותי. הכרה בסוגים השונים יכולה לעזור לכם:
- לזהות אם חוויתם רשלנות
- לפנות לעזרה מוקדם ככל האפשר
- להבין את הזכויות שלכם
זכרו תמיד:
- אם משהו נראה לכם לא נכון - אל תתעלמו!
- אתם זכאים לחוות דעת שנייה
- תעדו הכל - תאריכים, שמות, תסמינים
- פנו לעורך דין מומחה ברשלנות רפואית אם אתם חושדים ברשלנות
רשלנות רפואית היא רצינית, והמערכת קיימת כדי להגן עליכם. אל תהססו לפעול.
מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי.
נתן רון
שותף ומייסד
עו"ד רון הינו אחד מעורכי הדין הבכירים בישראל בתחום הנזיקין, עם למעלה משלושה עשורים של ניסיון בייצוג לקוחות בתיקים מאתגרים בפני שלל ערכאות, לרבות בפני בית המשפט העליון.
צפה בפרופיל