רשלנות רפואית בבדיקות גנטיות

רשלנות רפואית בבדיקות גנטיות כוללת אי-הפניה לייעוץ גנטי למרות סיכון ידוע - כמו קרבה משפחתית, מוצא עדתי רלוונטי או מחלה תורשתית במשפחה - וכן אי-יידוע על בדיקות קיימות, פענוח שגוי של תוצאה או אי-מסירתה להורים. כאשר בעקבות כשל כזה נולד ילד עם מחלה גנטית שניתן היה לאבחן מראש, עשויה לקום להורים עילת תביעה, לרבות תביעת הולדה בעוולה - בכפוף לנסיבות כל מקרה.

האבחון הגנטי הטרום-לידתי הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר שהרפואה מעמידה לרשות הורים, אך הוא עובד רק אם שרשרת שלמה מתפקדת: זיהוי הסיכון, הפניה נכונה, בדיקה מתאימה, פענוח מדויק ומסירת התוצאה. די בכשל בחוליה אחת כדי שהורים ימצאו את עצמם מול עובדה שניתן היה למנוע.

ילדכם נולד עם מחלה גנטית שאיש לא הזהיר מפניה? נבדוק את שרשרת האבחון ללא עלות: 077-4075002 | זמינים גם ב-WhatsApp

אילו בדיקות גנטיות קיימות בהריון?

חובת ההפניה והיידוע

שני עקרונות עומדים בבסיס האחריות המשפטית בתחום זה:

• חובת הפניה - כאשר קיימת אינדיקציה, כמו מחלה תורשתית במשפחה, נישואי קרובים, מוצא עם שכיחות נשאות גבוהה או ממצא חריג בבדיקות האולטרסאונד או בסקירות המערכות, על הרופא המטפל להפנות לייעוץ גנטי ולבירור מתאים
• חובת יידוע - גם כשאין אינדיקציה מחייבת, להורים הזכות לדעת אילו בדיקות קיימות, כולל בדיקות שאינן בסל, כדי שיוכלו להחליט בעצמם אם לבצען. אי-יידוע השולל מההורים בחירה מושכלת עשוי כשלעצמו להוות התרשלות

תרחישי רשלנות אופייניים

• אי-הפניה לייעוץ גנטי למרות רקע משפחתי או אינדיקציה מתועדת
• אי-יידוע על בדיקות סקר או אבחון רלוונטיות, לרבות בדיקות שאינן בסל
• פענוח שגוי של תוצאת בדיקה או פרשנות מוטעית של ממצא
• תוצאה חריגה שלא נמסרה להורים, נמסרה באיחור או לא תורגמה להמלצה מעשית
• כשל מעבדתי - החלפת דגימות, בדיקה חלקית או שגויה
• ייעוץ גנטי חסר או שגוי, שלא שיקף את הסיכון האמיתי או את אפשרויות הבירור

הקשר לתביעת הולדה בעוולה

כאשר הכשל הגנטי מוביל ללידת ילד עם מחלה או מוגבלות שניתן היה לאבחן מראש, עשויה לעמוד להורים עילה של "הולדה בעוולה": תביעה שעניינה שלילת זכות הבחירה של ההורים, ופיצוי על עלויות הטיפול והתלות של הילד. אנו מרחיבים על עילה זו, תנאיה והפיצוי בה בעמוד הייעודי.

איך מוכיחים רשלנות בבדיקות גנטיות?

1. שחזור שרשרת האבחון - מה היה ידוע לרופא המטפל, מה תועד ברקע המשפחתי, אילו הפניות ניתנו ומה הוסבר
2. איסוף התיעוד - כרטיס מעקב ההריון, תוצאות הבדיקות, טופסי ההסכמה וסיכומי הייעוץ הגנטי
3. חוות דעת מומחה - גנטיקאי קליני, ולפי הצורך גם מומחה ברפואת נשים, קובעים אם הייתה סטייה מהמקובל
4. בחינת הקשר הסיבתי - האם אבחון בזמן היה משנה את מהלך הדברים
5. הערכת הנזק והגשת התביעה

התיישנות ומועדים

ככלל, תביעת רשלנות רפואית מתיישנת בחלוף שבע שנים, כאשר מועד גילוי הנזק - למשל המועד שבו אובחנה המחלה הגנטית אצל הילד - עשוי להשפיע על תחילת המניין. לתביעת הילד עצמו, ככל שקיימת, חלים כללי הקטינים. מכיוון שמדובר במסלולים מקבילים ובשאלות מורכבות, מומלץ לפנות לבדיקה משפטית סמוך ככל האפשר לגילוי.

הניסיון של רון-פסטינגר

תיקי רשלנות גנטית דורשים שליטה בתחום רפואי מתפתח ועבודה עם גנטיקאים קליניים מהשורה הראשונה. משרד רון-פסטינגר, המתמחה למעלה מ-44 שנה בתביעות רשלנות רפואית בתחום ההריון והלידה, מלווה משפחות גם בתיקים אלה - בבדיקה ראשונית ללא עלות ובשכר טרחה שנגבה רק בהצלחה.

לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית: 077-4075002 | זמינים גם ב-WhatsApp

דוגמה לתביעת רשלנות רפואית בבדיקות גנטיות שבה טיפל משרדנו

המקרה שלהלן מתוך תיקי המשרד ממחיש כשל בשלב שבו שרשרת האבחון הגנטי כבר פעלה כנדרש: הסיכון זוהה, ההורים הופנו לבדיקה המתאימה, אך הבדיקה עצמה בוצעה ברשלנות. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין בתוצאה של תיק אחד כדי ללמד על תוצאתו של תיק אחר.

טרנסלוקציה משפחתית ידועה: בדיקת מי שפיר שפוענחה כתקינה למרות פגם כרומוזומלי

בעת הריונה של האם היה ידוע כי האב נושא טרנסלוקציה, כלומר ליקוי במבנה הכרומוזומים שעלול לגרום אצל היילוד למוגבלות שכלית ולמומים שונים. גם בתם הבכורה של ההורים סבלה מאותו ליקוי כרומוזומלי, שגרם לה לפגיעה התפתחותית ונוירולוגית קשה ולמומים שונים.

לאור זאת עברה האם בדיקת מי שפיר, ובהפניה נרשם במפורש כי הבדיקה נעשית בשל טרנסלוקציה משפחתית וילדה קודמת עם עיכוב פסיכומוטורי. כלומר, מטרת הבדיקה הייתה ידועה מראש וממוקדת בשלילת אותו ליקוי ספציפי.

הבדיקה פוענחה כתקינה. אולם התובעת נולדה עם מומים שונים שהעידו על בעיה גנטית חמורה, ובבדיקת כרומוזומים בדם נמצאה אותה תסמונת גנטית שממנה סובלת אחותה, התסמונת שממנה חששו ההורים ושאותה ניסו לשלול באמצעות הבדיקה.

בבדיקה חוזרת של המשטחים המקוריים של התאים שנלקחו ממי השפיר, נראה הפגם בבירור בחלק מהתאים שנבדקו. ממצא זה העיד על ביצוע רשלני של הבדיקה.

התובעת, הסובלת ממוגבלות מוטורית ושכלית חמורה ומדיסמורפיזם, קיבלה פיצוי כספי גבוה בגין הרשלנות בביצוע בדיקת מי השפיר ובגין נזקיה.

שאלות ותשובות

מתי חובה להפנות לייעוץ גנטי בהריון?

כאשר קיימת אינדיקציה - למשל מחלה תורשתית במשפחה, נישואי קרובים, מוצא עם שכיחות נשאות מוגברת, גיל אימהי מתקדם או ממצא חריג בבדיקות הסקר. בהתקיים אינדיקציה כזו, אי-הפניה עשויה להוות התרשלות.

לא ידענו שקיימת בדיקה שהייתה יכולה לגלות את המחלה - יש עילת תביעה?

ייתכן. להורים זכות לקבל מידע על בדיקות רלוונטיות, כולל כאלה שאינן בסל, כדי להחליט אם לבצען. אם אי-היידוע שלל מכם בחירה מושכלת, ונולד ילד עם מחלה שהבדיקה הייתה יכולה לגלות, עשויה לקום עילת תביעה. הדבר תלוי ברקע שהיה ידוע לרופא ובנסיבות המקרה.

הבדיקה פוענחה שגוי - את מי תובעים?

בהתאם למקור הכשל: המעבדה שביצעה את הבדיקה, המכון הגנטי, הרופא שפירש את התוצאה או הקופה שבמסגרתה ניתן הטיפול. לעיתים האחריות מתחלקת בין כמה גורמים, וזיהוי הנתבעים הנכונים הוא חלק מהבדיקה המשפטית.

מה ההבדל בין רשלנות בבדיקות גנטיות להולדה בעוולה?

רשלנות בבדיקות גנטיות היא הכשל עצמו - בהפניה, בפענוח או ביידוע. הולדה בעוולה היא עילת התביעה שעשויה לקום להורים כתוצאה מהכשל, כאשר נולד ילד עם מוגבלות שניתן היה לאבחן מראש. במילים אחרות: האחת מתארת את ההתרשלות, השנייה את התביעה הנובעת ממנה.

כמה זמן יש להגיש תביעה?

ככלל שבע שנים, כאשר מועד גילוי המחלה עשוי להשפיע על תחילת המניין, ולתביעת הילד חלים כללי הקטינים. בשל מורכבות החישוב מומלץ לא להמתין ולפנות לבדיקה משפטית מיד עם הגילוי.

פנייה לייעוץ

כל שאלה על שרשרת האבחון הגנטי במקרה שלכם ראויה לבדיקה מקצועית. פגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-4075002 | WhatsApp | או השאירו פרטים בטופס | משרדים בירושלים ובתל אביב. שכר טרחה רק בהצלחה.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. לקבלת הערכה מקצועית של המקרה שלכם, פנו אלינו לפגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.