הולדה בעוולה

הולדה בעוולה היא עילת תביעה של הורים שילדם נולד עם מוגבלות כאשר במהלך ההריון ניתן היה לראות סימנים או ממצאים אשר עשויים להעיד על מומים קיימים או התפתחות מומים - למשל בסקירת מערכות או בבדיקה גנטית - אך בשל התרשלות באבחון, בהפניה לביצוע הבדיקות או ביידוע על האפשרות לביצוע הבדיקה, נשללה מהם זכות הבחירה לגבי המשך ההיריון. התביעה מוגשת על-ידי ההורים, והפיצוי בה נועד לכסות את עלויות הטיפול, ההשגחה והתלות של הילד. הזכאות תלויה בנסיבות כל מקרה.

זהו אחד התחומים הרגישים במשפט הישראלי: הוא נוגע בשאלות של בחירה הורית, מוגבלות וחיים עצמם. דווקא בגלל הרגישות הזו, חשוב להבין את העילה כפי שהיא - כלי משפטי שנועד להבטיח שילד שנולד עם מוגבלות יקבל את הטיפול והמשאבים שהוא צריך, לאורך כל חייו.

רוצים לבדוק אם המקרה שלכם עונה לתנאי העילה? פגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות וברגישות מלאה: 077-4075002 | זמינים גם ב-WhatsApp

הולדה בעוולה מול חיים בעוולה - מה קבעה הפסיקה?

במשך שנים התקיימו במשפט הישראלי שתי עילות מקבילות: תביעת ההורים ("הולדה בעוולה") ותביעת הילד עצמו ("חיים בעוולה"). בפסיקה מנחה של בית המשפט העליון נקבע כי עילת הילד אינה מוכרת עוד - אך עילת ההורים הוכרה במפורש וההורים זכאים לתבוע פיצוי המשקף את עלויות גידולו וטיפולו של הילד, לרבות בבגרותו. המשמעות המעשית: התביעה כיום היא תביעת ההורים, והיא הכלי המרכזי להבטחת עתידו הכלכלי של הילד.

התנאים לתביעת הולדה בעוולה

• מוגבלות שניתן היה לאבחן - המום או המחלה או סימנים שעשויים להעיד על כך, היו ניתנים לגילוי במהלך ההיריון באמצעים המקובלים (סקירות, בדיקות גנטיות, בדיקות מעקב)
• התרשלות - הגורם המטפל חרג מהסטנדרט: החמיץ ממצא, לא הפנה לבדיקה, לא יידע על אפשרויות הבירור או לא מסר תוצאה
• קשר סיבתי - אילו ההורים היו מקבלים את המידע בזמן, היה בידיהם לקבל החלטה אחרת לגבי המשך ההיריון, בהתאם לדין ולנסיבות, וועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת את הפסקתו (לא כל מום מאפשר הפסקת הריון!)
• נזק - העלויות והנטל הכרוכים בגידול ילד עם מוגבלות

תרחישים נפוצים המקימים את העילה

• מום מבני שהוחמץ בסקירת מערכות - או ממצא שלא דווח ולא הוביל להמשך בירור
• כשל בשרשרת הגנטית - אי-הפניה לייעוץ, אי-יידוע על בדיקות קיימות, פענוח שגוי או תוצאה שלא נמסרה
• אי-הפניה לבירור למרות ממצא חריג - בבדיקות סקר, בבדיקות דם או במעקב השגרתי
• כשל ביידוע - הורים שלא קיבלו הסבר על מגבלות הבדיקות שבוצעו ועל האפשרות להעמיק את הבירור

מה כולל הפיצוי בתביעת הולדה בעוולה?

הפיצוי נגזר מצרכיו של הילד ומהעלויות הנובעות מהמוגבלות, והוא עשוי לכלול בין היתר: הוצאות רפואיות וטיפוליות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, סיעוד והשגחה, ציוד ואביזרים, התאמות דיור וניידות, אובדן ההכנסה הפוטנציאלי של הילד, אובדן השתכרות של ההורים המטפלים, וכן פיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה וכאב וסבל. בתיקים של מוגבלות קשה מדובר בפיצויים משמעותיים הנפרסים על פני עשרות שנים - אך כל מקרה נבחן לגופו, ואין באמור הבטחת תוצאה.

התיישנות - נקודה קריטית בעילה זו

מכיוון שהתביעה היא תביעת ההורים - ולא תביעת הילד - לא חלים עליה כללי ההתיישנות המוארכים של קטינים. ככלל, מניין ההתיישנות בעילת ההורים מתחיל ממועד היוודע הנזק להורים, ואורכו שבע שנים. משמעות הדבר: בתחום זה אסור להמתין. גילוי המוגבלות הוא הרגע לפנות לבדיקה משפטית - גם אם עדיין אינכם בטוחים שתרצו לתבוע.

איך מתנהל התהליך?

1. פגישת היכרות ובדיקה ראשונית - ללא עלות: בוחנים את סיפור ההיריון, הבדיקות שבוצעו והאבחנה
2. איסוף רשומות - תיק מעקב ההיריון, תצלומי הסקירות, תוצאות הבדיקות הגנטיות וסיכומי הייעוצים
3. חוות דעת מומחים - בדימות עוברית, בגנטיקה או ברפואת נשים, לפי מוקד הכשל, וכן הערכת צרכי הילד
4. הגשת התביעה וניהולה - מול המוסדות והמבטחות, במשא ומתן או בהליך משפטי מלא

ליווי משפחות ברגישות - רון-פסטינגר

תביעת הולדה בעוולה אינה אמירה על ערך חייו של הילד - היא הדרך שהמשפט מעמיד להורים להבטיח לו טיפול, ליווי וביטחון כלכלי לכל חייו. משרד רון-פסטינגר מלווה משפחות בתיקים אלה למעלה מ-40 שנה, בשילוב מומחים מובילים וברגישות המלאה שהנושא מחייב. הבדיקה הראשונית ללא עלות; שכר הטרחה - רק בהצלחה.

מקרי הולדה בעוולה שנוהלו על ידי משרד עורכי דין רון-פסטינגר

תסמונת דאון שלא אובחנה בהריון: ויתור על בדיקה חיונית למרות סימני אזהרה

משרדנו ייצג הורים אשר נולד להם ילד עם תסמונת דאון. במהלך ההריון ביצעה האם את כל הבדיקות המומלצות כאשר הבדיקות העלו סיכון מוגבר לקיומה של התסמונת. האם ביצעה גם בדיקת סקירת מערכות בה עלה חשד למום לבבי אך למרות ההמלצה רופא הנשים שכנע את ההורים כי ניתן לוותר על הבדיקה.

ההורים פוצו בסכום של מיליוני שקלים מעבר לתשלומי המוסד לביטוח לאומי.

הולדה בעוולה במומים שלדיים: היעדר הפניה לבדיקות בהריון נוסף

במקרה נוסף ייצג משרדנו הורים אשר בלידה קודמת נולד להם ילד עם מומים שלדיים בגפיים. למרות עובדה זו ההורים לא הופנו בהריון הנוסף לייעוץ גנטי, וכמו כן הם לא הופנו בהריון הנוסף לבצע בדיקת סקירת מערכות מכוונת אשר במסגרתה ניתן היה לגלות את המום הספציפי. כתוצאה מכך להורים נולד ילד עם מומים שלדיים דומים לילד הקודם והוא סובל מנכות אורטופדית.

ההורים פוצו בסכום של כמיליון שקלים מעבר לתשלומי המוסד לביטוח לאומי.

מום בגפה שהוחמץ בסקירה: פיצוי לילדה מקופת החולים

במקרה נוסף בו ייצג משרדנו האשה עברה סקירת מערכות בה נרשם כי כל העצמות הארוכות תקינות אך בפועל נולדה ילדה עם רגל אחת קצרה מה שדן אותה לצליעה ונכות לכל החיים.

לאחר מספר דיונים קופת החולים פיצתה את הילדה במיליוני שקלים עבור הנכות שנגרמה לה עקב המחדל הרשלני.

לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית: 077-4075002 | זמינים גם ב-WhatsApp

שאלות ותשובות

מי מגיש את התביעה - ההורים או הילד?

ההורים. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי עילת "חיים בעוולה" של הילד עצמו אינה מוכרת, אך עילת ההורים - "הולדה בעוולה" - הוכרה כך שהפיצוי בה משקף את עלויות הטיפול בילד גם בבגרותו, וכן פיצוי בגין אובדן הכנסותיו, ועוד.

מה ההבדל בין הולדה בעוולה לחיים בעוולה?

"הולדה בעוולה" היא תביעת ההורים על שלילת זכותם לבחור, ופיצוי על עלויות גידול הילד והפסד הכנסותיו. "חיים בעוולה" הייתה תביעת הילד עצמו, שבמסגרתה נטען שעדיף היה לו שלא להיוולד - עילה שבית המשפט העליון קבע כי אינה מוכרת במשפט הישראלי. כיום המסלול המשפטי הוא תביעת ההורים בלבד.

האם צריך להוכיח שהיינו מפסיקים את ההיריון?

שאלת הקשר הסיבתי בעילה זו מורכבת ורגישה, והפסיקה התייחסה אליה בהרחבה - לרבות לשאלת האפשרות לקבל אישור להפסקת היריון בנסיבות המקרה. בפועל, זו אחת הסוגיות שעורך הדין בוחן בבדיקה הראשונית, על רקע נסיבות המשפחה והדין החל.

מה כולל הפיצוי?

הפיצוי נועד לכסות את העלויות הנובעות מהמוגבלות: טיפולים, סיעוד והשגחה, ציוד, התאמות דיור, אובדן ההשתכרות הפוטנציאלי של הילד, אובדן השתכרות של ההורים ופיצוי על הפגיעה באוטונומיה. היקפו נגזר מחומרת המוגבלות ומצרכי הילד לאורך חייו - כל מקרה נבחן לגופו.

כמה זמן יש להגיש תביעת הולדה בעוולה?

מכיוון שמדובר בתביעת ההורים, מניין ההתיישנות מתחיל ככלל ממועד גילוי הנזק ואורכו שבע שנים ולא חלה עליו האורכה המקובלת בתביעות קטינים. לכן חשוב לפנות לבדיקה משפטית סמוך ככל האפשר לגילוי המוגבלות.

פנייה לייעוץ

אם נולד ילדכם עם מוגבלות שאיש לא צפה - מגיעה לכם תשובה ברורה על מה שקרה בהיריון. פגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-4075002 | WhatsApp | או השאירו פרטים בטופס | משרדים בירושלים ובתל אביב. No Win No Fee.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. לקבלת הערכה מקצועית של המקרה שלכם, פנו אלינו לפגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.