רשלנות רפואית בסקירת מערכות

רשלנות רפואית בסקירת מערכות מתרחשת כאשר מום עוברי, שניתן וצריך היה לזהות בסקירה על-פי רמת הבדיקה שבוצעה והסטנדרט המקובל, לא זוהה - או שזוהה אך לא דווח להורים כנדרש. בכך נשללת מההורים האפשרות לקבל החלטות מושכלות על המשך ההיריון או על סיומו. במקרים אלה עשויה לקום עילת תביעה, ובכלל זה תביעת הולדה בעוולה - בכפוף לנסיבות כל מקרה.

סקירת המערכות היא אחת הבדיקות החשובות בהיריון: זו התחנה המרכזית שבה ניתן לזהות מומים מבניים בעובר. אך חשוב להבין גם את גבולותיה - לא כל מום ניתן לגילוי, ולא כל החמצה היא רשלנות. בעמוד זה נסביר מה הסקירה אמורה לגלות, מה ההבדלים בין סוגי הסקירות, ומתי החמצה חוצה את הקו והופכת לעילת תביעה.

ילדכם נולד עם מום שלא אותר בסקירה? נבדוק את המקרה ברגישות וללא עלות: 077-4075002 | זמינים גם ב-WhatsApp

מהי סקירת מערכות ומה היא אמורה לגלות?

סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד מקיפה הסוקרת את איברי העובר ומערכותיו - מוח, לב, עמוד שדרה, כליות, גפיים ועוד - במטרה לזהות מומים מבניים. הבדיקה מבוצעת על-פי פרוטוקול מוגדר של איברים שיש לבדוק ולתעד, ולכן קיים בסיס אובייקטיבי לשאלה מה נכלל בבדיקה ומה היה צריך להיראות בה.

סוגי הסקירות וההבדלים ביניהן

סוג הסקירה	מועד מקובל	מה חשוב לדעת
סקירה מוקדמת	סביב שבועות 14-17	סקירה ראשונית של מבנה העובר; חלק מהמומים ניתנים לזיהוי כבר בשלב זה
סקירה מאוחרת	סביב שבועות 19-25	הסקירה המרכזית; העובר מפותח יותר וניתן לזהות קשת רחבה יותר של מומים
סקירה מורחבת / פרטית	לפי בחירת ההורים	בדיקה מפורטת יותר מהסקירה הבסיסית; קיימת חשיבות משפטית לשאלה אם ההורים יודעו על קיומה

נקודה משפטית חשובה: היקף האחריות נגזר מסוג הסקירה שבוצעה. ממבצע סקירה בסיסית לא ניתן לדרוש זיהוי של ממצא שנכלל רק בסקירה מורחבת. עם זאת, ניתן לבחון אם ההורים קיבלו הסבר על מגבלות הבדיקה ועל האפשרות לבצע סקירה מפורטת יותר.

מתי החמצה בסקירה נחשבת רשלנות?

• מום שנכלל במפרט הסקירה שבוצעה - ולא זוהה, אף שניתן היה לראותו באיכות בדיקה סבירה
• ממצא חשוד שנצפה - אך לא דווח, לא תועד או לא הוביל להפניה להמשך בירור
• תנאי בדיקה לא מספקים - תצלומים חלקיים או איכות ירודה, בלי שההורים הופנו להשלמת הבדיקה
• אי-יידוע על מגבלות הסקירה ועל קיומן של בדיקות מפורטות יותר - באופן ששלל מההורים בחירה מושכלת
• כשל בהמשך הטיפול בממצא - ממצא שדווח אך לא תורגם להפניה לייעוץ, לבדיקות משלימות או למעקב

מומים אופייניים בתביעות סקירה

בין המומים המופיעים בתביעות בתחום: מומי לב מבניים, מומי מערכת העצבים ועמוד השדרה, מומי גפיים, מומי כליות ודרכי השתן ומומי מערכת העיכול. חשוב להדגיש: שיעורי הגילוי משתנים בין סוגי המומים, בין שלבי ההיריון ובין רמות הבדיקה - ולכן השאלה אינה "האם המום התגלה" אלא "האם הוא היה ניתן לגילוי בבדיקה שבוצעה, ברמת מיומנות סבירה".

הקשר לתביעת הולדה בעוולה

כאשר מום שהוחמץ בסקירה מתגלה רק לאחר הלידה, והילד נולד עם מוגבלות, עשויה לעמוד להורים עילה של "הולדה בעוולה": תביעה שעניינה שלילת זכותם לקבל החלטה מושכלת על המשך ההיריון, ופיצוי על העלויות הכרוכות בגידול ילד עם מוגבלות. זהו תחום משפטי בפני עצמו, המוסדר בפסיקת בית המשפט העליון, ואנו מרחיבים עליו בעמוד הייעודי.

איך מוכיחים רשלנות בסקירת מערכות?

1. איסוף החומר - תצלומי הסקירה עצמם, דוח הבדיקה, כרטיס מעקב ההיריון וההפניות
2. השוואה למפרט - מה נכלל בפרוטוקול הבדיקה שבוצעה, ומה תועד בפועל
3. חוות דעת מומחה בדימות עוברי - האם המום נראה או היה אמור להיראות בתצלומים, ברמת מיומנות סבירה
4. בחינת שרשרת היידוע - מה נמסר להורים, מה הוסבר על מגבלות הבדיקה, ואילו אפשרויות הוצגו
5. הערכת הנזק והגשת התביעה

ליווי ברגישות - הניסיון של רון-פסטינגר

תיקי סקירת מערכות נוגעים בשאלות הקשות ביותר שמשפחה יכולה לשאול. משרד רון-פסטינגר מלווה משפחות בתיקים אלה למעלה מ-44 שנה, בשילוב מומחים מובילים בדימות עוברי וברפואת נשים - וברגישות המתחייבת. הבדיקה הראשונית ללא עלות, ושכר הטרחה נגבה רק אם התביעה מצליחה.

לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית: 077-4075002 | זמינים גם ב-WhatsApp

דוגמאות לתביעות רשלנות רפואית בגין מומים שלא אובחנו בסקירות מערכות שבהן טיפל משרדנו

המקרים שלהלן מתוך תיקי המשרד ממחישים כשלים אופייניים בשרשרת הבדיקות במהלך ההיריון: ממצא שנצפה אך לא אובחן נכון, מום שהוחמץ בסקירה, ואי-הפניה לבירור מורחב למרות סימן מחשיד. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין בתוצאה של תיק אחד כדי ללמד על תוצאתו של תיק אחר.

מומי לב קשים שהוחמצו בשתי בדיקות אקו לב עובר

במהלך ההיריון בוצעו לאם שתי סקירות מערכות, ובשתיהן התרשם הבודק ממצב לא תקין של לב העובר. בשל ממצאים אלה המליץ הבודק, בכל אחת מהבדיקות, על ביצוע אקו לב עובר.

לאם בוצעו שתי בדיקות אקו לב עובר על ידי מומחה בתחום, האחת בשבוע 18 להיריון והשנייה בשבוע 22. שתי הבדיקות פוענחו כתקינות, אף שבפועל סבל העובר ממומי לב משמעותיים וקשים. מומים אלה היו קיימים במועד הבדיקות, חובה הייתה לשלול את קיומם, וניתן וצריך היה לאבחנם בכל אחת מהבדיקות.

כתוצאה מביצוע רשלני של בדיקות האקו, הוחמצו מומי לב מסכני חיים שאובחנו רק לאחר הלידה. היילוד עבר מיד לאחר לידתו ניתוח לב מורכב, אך נותר עם נזקים לבביים ונוירולוגיים קשים.

מומי הלב, לו אובחנו כנדרש, הצדיקו פנייה לוועדה להפסקת היריון, שהייתה מאשרת את הפסקתו. משהוחמצו, נשללה מההורים האפשרות לפנות לוועדה ולמנוע את לידתו של התובע בנכויותיו הקשות.

תסמונת VACTERL שלא אובחנה: עורק טבורי יחיד ומום בגפה שהוחמצו בסקירות

תינוקת נולדה עם תסמונת גנטית קשה מסוג VACTERL, שלא אובחנה במהלך ההיריון אף שניתן וצריך היה לאבחנה. לפי התביעה, הכשל נבע מביצוע רשלני של הבדיקות על ידי קופת החולים.

מצבה של העוברית כלל מספר בעיות ומומים. בין היתר, היה לה עורק טבורי יחיד, ממצא שהיה ידוע למבצע הסקירה. כמו כן נעדרה ממנה עצם ארוכה ביד שמאל, מום מסוג Radial Club Hand: חסר של עצם הרדיוס ושל האגודל, דפורמציה של האצבעות, ואמה ועצם אולנה קצרות. ממצאים אלה הוחמצו כליל בשתי סקירות שבוצעו לאם.

ממצאים אלה היו חייבים להיות מאובחנים ולהוביל למסקנה שמדובר בתסמונת VACTERL, או לכל הפחות לחשד לקיומה. בנוסף, הממצאים עצמם, לו אובחנו, הצדיקו פנייה לוועדה להפסקת היריון, שהייתה מאשרת את הפסקתו ומונעת את לידתה של הילדה בנכויותיה הקשות.

בכתב התביעה נטען גם כי העורק הטבורי היחיד חייב את הצוות הרפואי להפנות את האם לסקירת מערכות מורחבת ומכוונת, במרכז שלישוני או באופן פרטי. הפניה כזו לא נעשתה, ובכך הוחמצה האפשרות לגלות בשלב מוקדם מומים נוספים שעמם נולדה היילודה, ובהם מום בחוליות עמוד השדרה (המיוורטברה) ואיטמות פי הטבעת, וכן לאבחן את התסמונת הגנטית הקשה.

מדידת עצמות שתועדה כתקינה: קיצור ברגל שהוחמץ בסקירת המערכות

בתיק נוסף שטיפל בו משרדנו, עמד במרכז דוח סקירת המערכות עצמו. בדוח תועד כי אורך העצמות הארוכות בגפיים התחתונות זהה ותקין, כלומר הגפיים נבדקו והממצא נרשם במפורש כתקין.

בפועל נולדה הילדה עם קיצור משמעותי של אחת מרגליה. הפער בין התיעוד בדוח לבין מצבה של הילדה בלידה הראה כי מדובר בממצא שניתן היה לזהות בסקירה במהלך ההיריון, ושזיהויו היה מאפשר קבלת אישור להפסקת היריון.

בעקבות הכשל באבחון בסקירה והנזקים שנגרמו, זכתה הילדה בפיצויים משמעותיים.

שאלות ותשובות

מה סקירת מערכות חייבת לגלות?

הסקירה בודקת את איברי העובר לפי פרוטוקול מוגדר, והיא נדרשת לזהות מומים מבניים הנכללים במפרט הבדיקה וניתנים לזיהוי ברמת מיומנות ואיכות סבירות. לא כל מום ניתן לגילוי בכל סקירה - היקף האחריות נגזר מסוג הסקירה, משלב ההיריון ומתנאי הבדיקה.

המום לא נראה בסקירה - האם זו בהכרח רשלנות?

לא בהכרח. יש מומים שאינם ניתנים לגילוי בסקירה, ויש כאלה המתפתחים בשלבים מאוחרים יותר. השאלה המשפטית היא אם המום נכלל במפרט הסקירה והיה ניתן לזיהוי בבדיקה סבירה - ועל כך משיבה חוות דעת של מומחה בדימות עוברי, על סמך התצלומים המקוריים.

מה ההבדל בין סקירה בקופה לסקירה פרטית מבחינה משפטית?

ככל שהבדיקה מפורטת יותר, כך מתרחב מנעד הממצאים שנדרש לזהות בה. בנוסף, נבחן אם ההורים יודעו על מגבלות הסקירה הבסיסית ועל האפשרות לבצע סקירה מורחבת. אי-יידוע כזה עשוי כשלעצמו להוות פגם.

נולד ילד עם מום שלא אותר - מה עושים?

ראשית, מתעדים: שומרים את דוח הסקירה, התצלומים וכרטיס המעקב, או פונים לקבלם מהמכון ומהקופה - זכות הקבועה בחוק. שנית, פונים לבדיקה משפטית מוקדם ככל האפשר. במשרדנו הבדיקה הראשונית נעשית ללא עלות וכוללת עיון של מומחה בתצלומי הסקירה עצמם.

את מי תובעים - את המכון, הרופא או הקופה?

תלוי היכן בוצעה הבדיקה ומי היה אחראי על שרשרת הטיפול: מכון פרטי, מכון מטעם הקופה, או רופא הנשים המפנה. לעיתים האחריות מתחלקת בין כמה גורמים. זיהוי הנתבעים הנכונים הוא חלק מהבדיקה המשפטית הראשונית.

פנייה לייעוץ

שאלות על הסקירה שביצעתם ראויות לתשובה מקצועית ורגישה. נשמח לבדוק, ביושר וללא עלות. 077-4075002 | WhatsApp | או השאירו פרטים בטופס | משרדים בירושלים ובתל אביב. שכר טרחה רק בהצלחה.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. לקבלת הערכה מקצועית של המקרה שלכם, פנו אלינו לפגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.